קרן אור עמרוסי

קרן אור עמרוסי, 45, פרדס חנה כרכור, נשואה לערן עמרוסי מהנדס בניין , 3 בנות -עופרי הבכורה (15), איילה (12) ואימרי (10). בהכשרה קרן הינה נטורופתית, מטפלת הוליסטית, מאמנת ריצה למרחקים וכושר גופני, חיה ונושמת ספורט, יזמית מיזמים קהילתיים וחברתיים דרך ריצה ומתנדבת בקהילה.
כמו כן היא מאמנת קבוצת "גמאני רצה" – פרדס חנה וכרכור והישובים הסמוכים, קבוצת ריצה של נשים מתמודדות ומחלימות מסרטן.
בד בבד מנהלת כשבע שנים את מערך השת״פ וקשרי הלקוחות בחברת תמיר כפיר מדרסים – חברה בינלאומית, אשר תומכת ומלווה את הספורטאים בארץ ובעולם.

מתי גילית את הזיקה והאהבה לאופנה, עיצוב, אמנות וכו'?

הזיקה לאומנות הגיעה בגיל 12 כאשר עזבנו את חיפה עיר הולדתי, חיפה זכורה לי בצל ילדות אפורה ובודדה ללא חיי חברה, נולדתי כבדת שמיעה מלידה ותמיד גרמו לי להרגיש נבדלת, לא שווה ועוד. למרות שלצידי היו תמיד הוריי שהיוו עבורי השראה ושורשים חזקים ותומכים, כילדה חיפשתי להיות אהובה ומקובלת בחברה. המעבר לקריית טבעון השוקקת בטבע מרהיב, חיבר אותי אל האומנות והיצירה, למדתי במגמת אומנות וגרפיקה, בשיעורי תולדות האומנות ישבתי בקדמת הכיתה, בעיניים משתוקקות ללמוד עוד ועוד, לימודי האומנות ריתקו אותי כל כך ואף העשירו את עולמי.
האומנות תפסה מקום נכבד בחיי והטבע הנשגב לנגד עיניי תרם למקור השראה ויצירה, מצאתי את עצמי צועדת שעות רבות בקרית טבעון היפיפייה עטופה בצבעי הקשת שבה אל ביתי ופשוט מתרגמת הכל ליצירה ועשייה, אימי ז"ל הייתה ברוכת כישרונות אהבה לצייר, לפסל, לסרוג, לרקום ועוד, הבית היה עטור ביצירותיה של אימי.
טיולים בלתי נשכחים עם משפחתי היו חלק מבגרותי, באירופה חוויתי את תולדות האומנות באופן מוחשי ושם נגלו לעיני הפסלים, היצירות המוזיאונים והמקומות אודותם למדתי. האומנות היתה עבורי פינה גדולה בלב להתפתחות ולהשראה ועד היום הזיקה לאומנות הינה חלק בלתי נפרד ממני.

מה הטיפים שלך לסטיילינג, וללייף סטייל או הטיפים לפאשניסטה מתחילה?

ראשית לאהוב את עצמך!
עד כמה שזה נשמע קלישאה, כאשר התחלתי לאהוב את עצמי ולהאמין בעצמי התחלתי לחיות. זה היה תהליך משמעותי בחיי בו למדתי בין היתר לטפל, לאהוב ולסלוח.
לא אהבתי את עצמי בגלל שגרמו לי להרגיש כך בילדותי בשל מגבלת השמיעה שלי. לצד משפחה תומכת ואוהבת גדלתי, אך בתור ילדה כשהאישיות מתעצבת ונבנית, חברת הילדים ואהבתם הייתה מאוד חשובה לי ומהותית.
סדר היום שלי כיום רובו טבול בספורט ועל כן רוב הזמן אני לבושה בבגדי ספורט, יחד עם זאת בגדי הספורט שלי הינם בכל צבעי הקשת, לשמחתי אני שגרירה של כמה מותגי ספורט כגון הנעלה, ביגוד ועוד ועל כן חלק משגרת יומי היא גם הנראות והתיעוד.

כחלק מהכשרתי אני מאבחנת בצבעים ומטפלת בפרחי באך, עולם הצבעים נגלה אלי כתורה שלמה ואני אגלה לכם סוד, את הבחירות שלי בביגוד ובצבעים אני בוחרת באותו היום, אני מאמינה גדולה ויודעת שהנשמה בוחרת צבע ולא סתם במקרה, כל צבע נמשך אל חיינו בתקופות מסוימות יותר ולתקופות אחרות פחות הן בלבוש והן בעיצוב, באם בחרתי ללבוש היום אדום, צבע המאפיין את צ׳אקרת בסיס, משמע שאני רוצה להיות, לפעול, צבע הדם הזורם בעורקינו – כוח החיים, אומץ, כוח, השתוקקות ועוד.
ירוק המשלים שלו צ׳אקרת הלב – מדבר על צמיחה, כיוון, דרך ועוד, הצבע הוורוד – צבע האהבה האוניברסלי.
כתום – צבע השמחה ולא סתם שמחה אלא שמחת ילדים – שמחת ילדים משמע שמחה טהורה, תמימה.

אני מונעת לרוב באופן אותנטי על פי רצון הנשמה ומה שהיא מבקשת לבטא ועל כן הלבוש נצבע בהתאם, אני מתהדרת לכל ריצה כמו לחגיגה – כי עבורי הריצה משולה לחיים ועל כן חשוב לי להתהדר לכבודה.

לפני 3 שנים, השתתפתי במרוץ תחפושות בין הכרמים, כאשר לבשתי בגד שכולו עשוי מפסולת אשר אספתי, הפסולת נשטפה וממנה יצרתי בגד בשלל צבעים, רצתי 12 ק"מ עם קלשון ביד לאיסוף אשפה, זכיתי במקום הראשון על הרעיון והמודעות לשמירה על איכות הסביבה.
הלבוש שלי תמיד מאופיין בצבעוניות רבה, בצבע יש חיים.

צילומים: ערן עמרוסי

 

להיות שלם עם עצמך הוא הבסיס, לזכור תמיד להקרין זאת כלפי חוץ, להאמין בעצמך ולאהוב את מי שאתה – מוביל לתוצאה של רצון להשקיע בעצמך ואני לא מדברת רק על נראות, לבחור להיות בתנועה, לעשות דבר אחד או שניים למענכם.
אני יכולה להעיד על עצמי שבתקופות הקשות בחיי בהתמודדות עם אובדן וכאב של מות אימי ז"ל, צבעי הלבוש שלי היו שונים, המשכתי לעשות את מה שאני אוהבת אך להתגנדר ולהתהדר פחות הצלחתי וכאשר עשיתי זאת ואפילו במעט הצבעים שבחרתי הן באיפור ובלבוש האירו במעט את נשמתי.

לכולנו מגיע להיות שמחים ומאושרים, בכולנו טבוע הניצוץ, כוכב הנפש המאיר את נשמתו אל תשכחו להתחבר אל נבכי הנשמה ותדאגו להאיר את עצמכם, אם זה בלהתלבש כפי שחלמתן ולא העזתן, אם זה לאמץ בגדים מיוחדים וללבוש אותם ולהצטלם למזכרת, אני מאמינה שתמונה היא זיכרון חי ונושם זה תמיד ומעורר זיכרונות.
העשירו את הארון שלכן בצבעים, אל תחששו להיות מי שאתן, הצבעים מקרינים הישר לנשמה והאמינו לי – יש בכוחם כל כך הרבה כוח לעורר בכם שמחה, תנסו.
אל תשכחו לאהוב את עצמכן לעולם – מגיע לכן!

צילומים: ערן עמרוסי
מהו משפט הכוח שלך/האג׳נדה שמלווה אותך בחיים ומדוע?

"אף פעם לא יהיה לנו שוב זמן לחיות את החיים מחדש" – הזמן הוא משאב כל כך יקר ומאידך הוא לא חוזר, אל לנו להצטער על זמן שאבד, החיים הינם חד פעמיים, האם גם אנחנו? הנפש רצה לנצח! וגם הזמן המכיל בתוכו געגועים, הזיכרונות צרובים על מיתרי הלב, הזמן לרשותנו, לאהבותינו, הזמן נועד לחיים אל תשכחו לרגע פשוט תחיו את הרגע.

מסר, תובנה או ברכה לכלל הנשים

אני מאמנת נשים, נערות וילדות לאהוב את עצמן, להיות בשמחה ושלווה. אני מאמינה גדולה בכוח התנועה והספורט, החיים הינם בתנועה מתמדת, אני מייצרת שמחת חיים בזכות ריצה ועל כן ממליצה לכל אדם אשר רוצה להתרגש, לחוות, להשתוקק -פשוט לבחור להיות בתנועה, לספורט תרומה גדולה, משמעותית וחיונית בכל ההיבטים- פיזי ונפשי בד בבד.
תראו אותי – בחרתי בחיים – בחרתי לרוץ – בחרתי לחגוג את חיי בריצה. ואני מקרינה זאת החוצה ומשאירה חותם בלבבות רבים אשר חפצו לרוץ איתי.

צילומים: ערן עמרוסי

שיתוף ב-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב vk
שיתוף ב reddit
שיתוף ב tumblr
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם ...

מעיין גלקו

פאשניסטה מקומית שמחה וגאה לארח השבוע את מעיין גלקו מורה לאמנות ומחנכת בבית הספר ״החורש״ בזכרון יעקב, בת 36, מתגוררת

קרא עוד >

שרון מנחמי

שרון מנחמי מדריכת התעמלות לגיל השלישי ולגיל הרך. בת 47 מזכרון יעקב, נשואה לרועי, מהנדס תוכנה ואלקטרוניקה, ואמא לשניים, איתי

קרא עוד >

שרון בריל

שמי שרון בריל, בת 52, גרושה ואמא למאי בת ה-20, אני גרה בזכרון יעקב. אני מלווה א.נשים לחיות באורח חיים

קרא עוד >

תמי עמיחי

תמי עמיחי בת 48 מזכרון יעקב, אמא לעומרי בן 20 ודורון בת 17 נשואה לאילני.
במקצועה מעצבת אופנה ובהווה עובדת בצהרון מהמם במושב הבונים.

קרא עוד >