גשמי ברכה שירדו השבוע במקומות שונים בארץ, הפכו עד מהרה לגשמי-זעף, שהציפו את העיר חריש והפכו אותה ל'ונציה'. מדובר באירוע גשם חריג, במהלכו ירדו על חריש כמויות גדולות מאוד של מים וגרמו נזקים כבדים ברחבי העיר.
כתוצאה מהזרימה הגדולה והחזקה של המים, נסתמו עד מהרה מערכות הניקוז בעיר וכמויות גדולות של גזם, זרמו בשצף ותרמו לסתימת מערכת הניקוז.
חריש הפכה עד מהרה לעיר מוצפת ונזקים רבים נגרמו לבתים, עסקים, מכוניות ולהולכי-רגל, שנתקעו למשך זמן ממושך, בציפייה להפוגה כדי להמשיך בדרכם, כשהם רטובים עד לשד-עצמותיהם.
צוותים של עובדי העירייה עשו כמיטב יכולתם, לבצע פעולות ניקיון בכבישים ובמדרכות, בסילוק ערימות גזם ובפתיחת סתימות וניקוי תעלות ניקוז.
רק לפני חודשים אחדים, נוסף קו-ניקוז ראשי בכניסה לעיר בשדרות דרך-ארץ, אלא שעד מהרה התברר כי, הדבר לא מנע את ההצפה הגדולה של העיר.
לאחר מאמצים רבים של עובדי העירייה, הצליחו להתגבר על חלק מההצפות ולקוות כי הגשמים הבאים, לא יציפו שוב את העיר.
בעקבות האירוע נשמעה בחריש ביקורת נגד העיריה, ולפיה לא נערכה כראוי וכנדרש וכי, מערכת הניקוז ששוב נכשלה, מעידה על טיפול לקוי של הרשות-המקומית. במקביל נשמעה גם דרישה ממבקר-הפנים של העיריה, לפתוח בבדיקת אירועי ההצפה לאלתר.
בתוך כך, נשמעה גם סברה לפיה, לא די בכמויות הגשם שירדו על חריש, אלא כי מרבית פתחי-הניקוז נסתמו בגלל רסק-גזם, חומר שעובר תהליך של גריסה וריסוק, ומשמש מרבד למניעת צמיחה של עשבי-פרא במרחבים בנויים, ואף שהוא זול יותר מחצץ או מטוף וחלוקי-אבן, החומר הזה צף במים, ומכאן שתרם רבות לסתימת פתחי-הניקוז וההצפות הגדולות.
אין זאת הפעם הראשונה בה מוצפת חריש, שהוקמה בשנת 1982 והוכרזה לא מכבר עיר ובה כ-14 אלף תושבים. ב-25 בנובמבר 2020 הוצפה חריש פעמיים בתוך שבוע אחד, וכחודש ימים לאחר מכן, ב-14 בדצמבר ,שוב סבלה העיר משיטפונות עזים שהפכו אותה לביצה של ממש.
באותה השנה, הציף הגשם את הכניסה לעיר ומספר מכוניות 'טבעו' בגלל עבודות שבוצעו בנתיב התחבורה, תופעה שמשום מה, חזרה שוב השנה על עצמה.
ב-12 בנובמבר 2021, הוצפו מקטעים רבים של העיר, נגרם נזק רב לבתים, עסקים, מכוניות וגני-ילדים, והשבוע הפכה חריש המוצפת שוב ל'ונציה'.
צריך עם זאת לציין כי, מדובר בעיר חדשה יחסית, שאמורה הייתה להתמודד מאז הקמתה עם בעיות של הצפה ושיטפונות, אילו הוקמו בה התשתיות הנדרשות לניקוז מים ולמניעת הצפות, ועכשיו מקווים בחריש כי, הלקח כבר נלמד ולקראת הגשמים הבאים עליהם לטובה, כבר לא יסבלו מהצפות חוזרות.
הודעת ראש העיר יצחק קשת בעקבות ההצפות:
חווינו לפני זמן קצר אירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות ביותר שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך וכתוצאה מסחף של רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו הצפות בכמה מוקדים בעיר.
כל ההצפות נוקזו, וכל הצוותים של העירייה נמצאים בשטח ומבצעים פעולות ניקיון בכבישים ובמדרכות.
לצערנו, אירועי גשם חריגים כאלה קורים בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר.
מעבר לפעולות היערכות שגרתיות של ניקוי תעלות ניקוז וקולטני גשם שערכנו בקיץ, לפני מספר חודשים הוספנו קו ניקוז ראשי בכניסה לעיר בשד' דרך ארץ, ולמרות שההיערכות שלנו לא מנעה את ההצפות – הרי שבסופו של דבר כל המים נוקזו בתוך זמן קצר יחסית.
לא ניתן להיערך מראש לכל אירוע קיצון, ובכל אופן אנחנו עורכים כעת בדיקה מקיפה של מה שקרה במטרה למנוע ככל שאפשר מקרים כאלה בעתיד.
יורם אסידון, מתכנן ערים ויועץ סביבה:
אירועי מזג אוויר קיצוניים שהופכים לשגרה מה שהתרחש השבוע בחריש לא היה אמור להפתיע אותנו.
מי שעדיין מופתע מאירועי מזג אוויר קיצוניים כנראה לא נכח במציאות של השנים האחרונות.
אירועי מזג אוויר קיצוניים המאופיינים בכמויות גשם גדולות בפרקי זמן קצרים, או בקור וחום קיצוניים לאורך זמן הפכו זה מכבר לשגרה.
לחלוטין לא משנה אם מדובר במעשי ידי אדם. המין האנושי חייב להפנים שהוא לא יכול להמשיך להתנהל כמנצל של משאבי כדור הארץ ולהניח שהכל ימשיך כשורה.
יש לנו אחריות מוסרית וערכית עצומה להשלכות של מעשינו וממש לא משנה אם יוכח שאנחנו אחראים לשינויי האקלים שמתרחשים בקצב הולך וגדל בשנים האחרונות. כל העולם עומד אובד עצות כיצד להתמודד עם מצבי מזג אוויר קיצוניים ועם האבידות בנפש וברכוש שזה מסב. למרבה הצער, בישראל רוב גורמי התכנון כלל לא הפנימו את הצורך לשנות את הבינוי העירוני כך שיאפשר קליטת כמויות גשם גדולות בהרבה.
נדרשת חשיבה דחופה של כלל הגורמים המעורבים – משרדי ממשלה, מהנדסים, אדריכלים, יזמים וראשי ערים לפיה העיר הישראלית במתכונת הנוכחית היא מיושנת ורחוקה מלהתאים לאתגרים שכבר מתרגשים עלינו.
מעט קשה לפרוס תכנון עירוני מיטבי למצבים החדשים במאמר קצר זה אבל עקרונות הבינוי החדשים חייבים להקצות הרבה פחות שטח לתשתיות הרכב הפרטי שמכסות חלקים גדולים מהעיר באספלט אטים למים ולהחליפם בשדרות רחבות ומגוננות וכן בפארקים גדולים המסוגלים לקלוט כמויות גדולות של מים בפרקי זמן קצרים, דוגמאות למכביר ניתן למצוא בערים אירופאיות רבות מהן כולנו מתפעלים בביקורנו שם אך לא מעלים על דעתנו שגם כאן הדבר אפשרי ומחויב המציאות.
תשתיות הניקוז והביוב חייבים להתאים את הקיבולת לכמויות מים גדולות בהרבה ושטחי החלחול בכל בינוי עתידי חייבים להיות רחבים בהרבה ממה שקורה היום. גגות הבניינים יכולים וצריכים להפוך לגגות ירוקים המסוגלים לקלוט כמויות גשם גדולות בהרבה ולהפנות רק את העודפים למערכת הניקוז העירונית ומשם לאגני חלחול בעיר ומחוצה לה שיאפשרו החדרת המים לתת הקרקע.
ודבר אחרון הנוגע לשטחים החקלאיים. מדובר באזורים שהם הקריטיים ביותר לקליטת כמויות גדולות של מים וספיגת חום בקיץ.
למרבה הצער שטחי חקלאות אלו נתפסים כעתודות קרקע לגיטימיות לבינוי עתידי ויש לאסור בינוי כזה לעתיד לבוא.
בכל הנוגע למתרחש כבר היום, הפתרונות הזמינים אמנם לא מוחלטים אך בהחלט יכולים לצמצם נזקים בנפש וברכוש ולהפחית את היקף השטפונות באירועי קיצון שכאמור הפכו לשגרה.
