נכחתי בשיחת אימהות, האחת סיפרה:
״אני מקריאה לילד שלי מאז שהוא תינוק, סיפור לפני השינה, הוא כל כך אוהב, חוזר אחרי:
׳בים בם בם וצוחק׳ …״
השניה, ״באמת, הבן שלי לא אוהב בכלל סיפורים. הסיפורים לא מעניינים אותו , הוא רק שומע שאני רוצה לספר סיפור, הוא מתחיל לבכות, אני מוותרת.״
מתי להקריא סיפור? מתי נכון להקריא לילדים? מתי לא?
בגן ניתן לראות באופן בולט את הילדים המתעניינים בסיפור ואת הילדים שלא מעוניינים.
אהבתי לשבת בבקרים על השטיח ולקבל את הילדים תוך כדי הקראת סיפור, היו ילדים שנפרדו מההורים כל כך יפה, הם רצו להקשיב לסיפור, והיו ילדים שהעדיפו לשחק, כל ילד והבחירה שלו.
חייבת לציין שרוב הילדים אהבו להקשיב לסיפור ומעגל המקשיבים היה מרגש.
אהבתי שילדים מביאים ספרים מהבית והייתי מקריאה את הסיפור האישי שלהם.
המפגש הפך להיות מאוד מעניין הטומן בחובו מסר שרציתי להעביר בהקראת סיפור למספר ילדים מצומצם.
ניתן להבחין באוצר המילים של הילדים – בשפתם, בהבנת הנשמע, ביכולת שלהם להיות מרוכזים, ברגישות שלהם, אפשר להבחין בבעיית שמיעה, ראייה, קשב ועוד.
ספר /סיפור הינו כלי תקשורת נפלא ללמידה, הן של הילד והן על הילד.
בתקופת הגמילה מטיטולים ממוצץ ואצבע, ישנם ספרים תואמים, חלומות, פחד מחושך, פתרון לסיטואציות חברתיות, דילמות, חברות, שייכות, אני וגופי, בעלי חיים , אובדן אהוב, כלי תחבורה, צמחים, יבשות.
מערכות: שמש, ירח, כוכבים, מסורת, ארצות, יבשות דגלים, אתרים, אגדות, חגים ומועדים. כמעט לכל נושא ישנו מענה, אני מנגישה לכלל הילדים את הספר כחוויה מעצימה.
ראשית אני ממליצה להתחשב ברצון הילד ולא להכריחו להקשיב לסיפור, בד״כ חוסר רצון, נובע מסדר עדיפויות, ילד רוצה להמשיך לשחק או ליצור והקשבה לסיפור קוטעת את רצף המשחק.
לחילופין קשיים: בעיית שמיעה, ראייה, קשב, רגישות לנושא מסוים.
ישנם ילדים המקשיבים לסיפור מרחוק, אומנם הם משחקים ומעט מרוחקים, אבל עדיין הם מקשיבים. לא פעם קרה לי שילד ענה לי או הגיב לסיפור למרות שהוא לא היה במעגל שישבנו.
על מנת לחבב את הספר על הילד, אהבתי להציג/ להמחיז אותו, לשיר שירים תואמים ותוך כדי, לשאול שאלות ולאפשר לילדים לנהל שיח בנושא, ילדים בד״כ אסוציאטיביים לאפשר להם לספר, להשתתף, להרגיש חלק.
ילדים שיחוו חיבה לסיפור בבוא היום יהיו תלמידים בעלי אוצר מילים רחב ומגוון, שקדנים האוהבים לקרוא.
לגבי שלבי הקריאה, בבוא העת, כאשר הילד צריך לקרוא קטע מסוים כשעורי בית, אני אוהבת לקרוא מילה או שניים או משפט, תלוי בילד, והילד מילה אחת, במידה וירצה יותר אאפשר לו ולאחר מכן אבקש ממנו לקרוא את כל הקטע.
תחילת הקריאה לא פשוטה, והמטרה שהילד לא יחשוש ולא ייבהל אלא יחווה את תהליך הלמידה מתוך מקום מאתגר עם הרבה חיזוקים.
מניסיון ישנם ילדים המתנגדים לקרוא, לא להלחיץ אלא לבדוק את הסיבה כפי שכתבתי לפני כן, הסיבות יכולות להיות מגוונות ובהחלט לגיטימיות.
צריך הרבה סבלנות וכבוד לילד על מנת להביאו להבנה שקריאה או הקשבה לסיפור זו זכות ולא חובה.
בשבוע של יום ההולדת של הילד, ניתן לבקש מההורה להביא לגן או לכיתה משחק שהוא אוהב, שיר, סיפור ואז באותו שבוע להקריא את הסיפור ולהסביר מה עומד מאחורי הבחירה, גם עשייה זו מעודדת קריאה.
אנחנו נקראים בזכות התורה שלנו, ״עם הספר״ וכעם כזה הלומד ערכים ודרך ארץ מספר הספרים, חשוב לשמר את הכינוי המחמיא ולעודד סקרנות, קריאה, שאלת שאלות ויצירתיות.
בהצלחה!
ריקי לוי (.M.A בחינוך)
