"חֲשִׁיבָה הַכָּרָתִית" לִמּוּדֵי יָמִימָה – "יוֹם כִּפּוּר זֶה הַזְּמַן לִסְלֹח" [ימימה אביטל]

״קשה לי לסלוח״ אמרה אחת הלומדות והמשיכה: ״כשפוגעים בי אני זוכרת טוב טוב מה נאמר לי ולא יכולה לסלוח אפילו שמבקשים ממני סליחה.״
״ואיך את מרגישה עם ההחלטה לא לסלוח?" שאלתי.
״פעם הרגשתי מצוין הרגשתי שאני מחזירה לאותו אחד כפי שמגיע לו, היום אני מרגישה עצובה, חלשה, פגועה ובלי כוחות.״

ימימה אומרת לנו: שלהבדיל מכל אומות העולם לנו יש ימים מיוחדים לסליחה, מחילה ורחמים.
זה כמו חישוב מסלול מחדש, זו הזדמנות לתקן, לשפר ולהכניס לתוכינו משב רוח חדש.

מכירים את האנשים שתמיד אין להם ״מצב רוח״ טוב? ימימה מזמינה אותנו להכניס משב רוח חדש וטוב לחיינו.
כדי שנצליח נכניס מצב רוח טוב וחדש.

אנחנו מוזמנים ראשית, לסלוח לעצמינו, למחול לעצמינו על רגעים בהם לא סלחנו ולא מחלנו.
במילה מחילה יש את האותיות החלמה, ברגע שנמחל לעצמינו, רק אז נוכל להחלים מהמקום הפגוע, הכאוב שהולך איתנו שנים.

ובנוסף: במילה למחול מסתתרת המילה מחול, נכניס תנועה, ריקוד לליבנו.
גם מחילה – מחילה זה מכסה זמני לבע״ח, אז כאשר אני פגוע יש זמן מוגבל של פגיעות וישנה הזמנה לצאת מהמחילה ולמחול.

״יוֹם כִּפּוּר זֶה הַזְּמַן לִסְלֹחַ״ ראשית לעצמינו ואח״כ לסובבים אותנו.

זו הזמנה לבדוק:
האם אני סולחת לעצמי?
ואח״כ האם אני סולחת לסובבים אותי?

כתיבה וחתימה טובה!

ריקי לוי (.M.A בחינוך)

ריקי לוי ( .M.A בחינוך)

 

 


 

שיתוף ב-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב vk
שיתוף ב reddit
שיתוף ב tumblr
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם ...