מי משקיף ומה משתקף?
מחודש אלול חודש הרחמים והסליחות ועד שמחת תורה ישנה הזמנה להשקיף על השנה שעברה ולראות מה משתקף?
כיצד התנהלנו לאורך השנה, מה למדתי על עצמי במהלך השנה שעברה?
מה אני רוצה לקחת איתי לשנה החדשה הבאה לטובה ועל מה אני מוותרת?
אין הכוונה לבקר את עצמינו בחומרה או חלילה לכעוס ולהכאיב לעצמינו על דברים שעשינו, הרעיון הוא לקחת אחריות על מעשינו ולתקנם.
להיות ניצבים מול המציאות המשתקפת ולחבק אותה.
אחת התלמידות אמרה:
״חשבתי שהמשקיף הוא הורה, מנהל, קולגה, בעל, האל״ לומדת ענתה לה: ״אני גם חשבתי כך ועכשיו אני מבינה שאני זאת שאמורה להשקיף על עצמי ולראות מה משתקף, כמו להסתכל במראה״.
ימימה מזמינה אותנו ביושרת לב להתבונן / להשקיף פנימה ולראות מה משתקף מי אנחנו באמת?
מה שלומנו היום?
האם אנחנו חיים בשלום עם מה שהשתקף?
ולאחר שזיהינו מה משתקף ימימה מזמינה אותנו לכסות כמו עם שמיכה את מה שהשתקף.
ולהשקיף שוב -כמו לתכנן מה אני רוצה לשפר לקראת השנה החדשה עם הבנות מקדמות וראיית הטוב.
מוזמנות להשקיף פנימה ולבדוק מה משתקף?
מה הייתן לוקחות איתכן לכבוד השנה החדשה
ומה אתן מאחלות לעצמכן שישתקף עוד שנה?
ועכשיו בסוכות כאשר אנחנו יוצאים מהבית הפיזי לבית הזמני- לסוכה, אנחנו מוזמנים להיכנס לבית הפנימי, בלי קישוטים, בלי תפאורה המסתירה את האמת הפנימית שלנו את מהותנו כבני אדם.
חג שמח
ריקי לוי (.M.A בחינוך)
