"חי בספר" – מזיכרונות לסיפורי חיים – טור ליום שאחרי
זהו, זה נגמר. עוד רגע יקברו אותך ואני אצעד בשביל הארוך עד למקום בו ניפרד. אנחנו עומדים כל המשפחה וממתינים לרגע שבו יזמינו אותנו להיכנס לחדר ולהיפרד ממך. חודשים התלבטתי מה אעשה ברגע הזה ועד עכשיו אני לא יודע אם להיכנס או לא. הפנים שלנו מוחזקים על ידי שרירים והצורה שלהם נשמרת כשדם […]
"חי בספר" – מזיכרונות לסיפורי חיים – "זה הכול מכוון כדי שאנו נהיה יחד"
בהתחלה אמא שלי התנגדה לקשר שלי ושל צבי. "רבקה, אני מצפה שתחזרי הביתה עד השעה תשע" היא היתה אומרת לי. "אמא, אני יכולה להספיק ולעשות עד השעה תשע כל מה שאפשר לעשות אחרי תשע," הייתי עונה לה. כשהיא ראתה שהקשר שלנו מתחזק ומתהדק היא ניסתה גישה אחרת. "את צריכה להכיר עוד אנשים, את לא יכולה […]
"חי בספר" – מזיכרונות לסיפורי חיים – בינתיים הוא נפטר
את חג העצמאות הראשון שלי בישראל לא אשכח לעולם. באותו היום אני ועוד בני נוער היינו במרכז הקיבוץ, משועממים. ממש במקרה ראינו את החבר’ה גדולים עולים מחויכים ושמחים על המשאית של סולי. "היי, לאן אתם נוסעים?" שאלתי. "לחגוג את העצמאות בחיפה." הם ענו. "ומה איתנו?" שאלתי ולא המתנתי לתשובה, טיפסתי בהחלטיות אל תוך הקבינה האחורית […]
"חי בספר" – מזיכרונות לסיפורי חיים – אבא עומד בחלון
"הוא עמד ממש שם, ליד הספרייה," אמרה וראיתי שעיניה מתלחלחות, כפי שקרה פעם או פעמיים במהלך הפגישות שלנו. "על מי אנחנו מדברים?" שאלתי מבולבל. "כשההורים שלי הזדקנו הבאנו אותם לגור לידינו, כדי שיהיו קרובים. זה היה נהדר, הם היו קרובים לנכדים שלהם, אנחנו יכולנו לטפל ולבקר אותם בקלות בלי לנסוע רחוק. ואז הוא חלה. בהתחלה […]
