דנה: "באחד הימים, כשאבא ואימא רבו, שמעתי אותה צועקת ובוכה, ומהדברים שאמרה הבנתי שאבא משתמש בסמים, הייתי אז רק בת 13…. אני זוכרת באחד הימים שחיכיתי להסעה בבוקר אבא הרביץ לי ואיים שירצח אותי. (דנה פורצת בבכי).
כל דבר שעשיתי הוא הרס לי, הוא הוריד לי את הביטחון העצמי לרצפה, הוא היה מקלל קללות שקשה להאמין שאב מסוגל לקלל את בנותיו. הוא הפך למפלצת.
אבל למרות הכל, אם הוא אוהב אותנו, את המשפחה שלו, ואם הוא רוצה לעזור לעצמו, אני רוצה לעזור לו".
כשמדברים על מלחמה בנגע הסמים שהולך ומכניע את החברה, יגידו אנשים, שמי שהחליט להכניס את עצמו לסרחון הזה, שישלם את המחיר. אולם חשוב לומר ולזכור שאת המחיר הגבוה ביותר משלמים חוג האנשים הקרוב לאותו מכור לסמים, לאותו נרקומן, ובמקרים רבים מדובר בילדים שלו או שלה, ילדים תמימים שכל חטאם הוא להיות הילדים של……
את דנה (בת 17) פגשתי בסיומה של הרצאה שהעברתי בנושא המלחמה בסמים, באחד מבי"ס. היא ניגשה אלי וביקשה שאעזור לה להציל את אבא, ופרצה בבכי קורע לב.
הזמנתי אותה להתארח בתוכנית הרדיו שלי ולנסות לדבר עם אביה.
דנה, בת להורים גרושים, מתגוררת עם אימה ושלושת אחיותיה בדירה שכורה במרכז הארץ. אביה, מכור לסמים, עזב את הבית לפני כשנתיים ומאז בקושי יצר קשר.
"אני זוכרת את התקופה לפני שאבא עזב" מספרת דנה "זה היה נורא. הוא התנהג בצורה אלימה מאוד, הוא הכה והשפיל אותנו, תמיד דאג לומר שאנחנו לא שוות כלום. באחד הימים כשחזר עצבני מהעבודה, הוא ביקש ממני לארוז תיק ולעזוב את הבית, הוא גם הוסיף שאני לא הבת שלו, והאבא האמיתי שלי הוא ערבי. גם כשאבא קיבל צו הרחקה מהבית, הוא לא הפסיק להתקשר ולהטריד, פעם הוא אף איים שירצח אותי כי טרקתי לו את הטלפון בפנים".
האם ובנותיה ניסו להציע עזרה, אך האב סירב לקבל אותה, ואם הסכים בסופו של דבר-ניכשל הניסיון. בעקבות המצב הקשה בבית, דנה החלה להידרדר בלימודים, הפחד הגדול שלה היה שתלך בדרכי אביה. אבל ככל שהתבגרה הבינה שהדרך של אבא היא בריחה ולא התמודדות.
מתוך תוכנית הרדיו- החצר האחורית:
אבי: "שלום, מדבר אבא של דנה"
דנה פורצת בבכי.
אבי: "דנה, למה את בוכה?"
דנה: "תפסיק לעשות צרות אז אני לא אבכה"
אבי: "אני רוצה שתדעי שאני לא לוקח סמים….רק פה ושם…לא משהו רציני…אל תיקחי את זה קשה."
דנה: "אני רוצה לעזור לך, אבל אתה לא נותן שיעזרו לך. אני אומרת לך, שאם אמא לא הייתה איתנו, לא היינו יכולים לעמוד על הרגליים. (דבריה נקטעים בבכי)…. כל הבלגן התחיל כשהתחלת עם הדבר הזה (שימוש בסמים). קשה לנו, לא רק לך יש צרות. תראה את אימא, תלמד ממנה, איך היא מתמודדת ואיך היא שורדת… ואתה אפילו לא נותן לנו דוגמא טובה כמצופה מאבא. אתה אפילו לא נותן לנו מילה טובה… וזה מה שחסר לנו, מילה טובה… אני בטוחה שבאחד הימים אתה תקום בבוקר ותראה שגם אנחנו חסרים לך.."
אבי: "את אומרת דברים קשים".
דנה: "אילו דברים שהרבה זמן רציתי להגיד לך, אבל אי אפשר היה לדבר איתך. תמיד היו צעקות וריב בסוף. אני רואה אותך עובר ברחוב ואתה נראה זוועה…פשוט זוועה.. אני מתביישת שכך.. נראה.. האבא.. שלי…. "(דנה שוב פורצת בבכי שקוטע את דבריה)שולה: "דנה, תירגעי מתוקה, זו אימא" (אמא של דנה עולה לשידור ומצטרפת בהפתעה לשיחה). "תראה אבי (היא פונה לגרושה), יש אנשים שמתמודדים, יש לי ארבע בנות ואני מבקשת ממך לעזור לי. אני נותנת להם את הנשמה שלי. מזונות אני לא מקבלת. בדרך המעוותת שאתה בחרת, ….. ככה לא מגדלים ילדים. (ברקע נשמע קול בכייה של דנה) גם כשמתגרשים לא זורקים אותם לפינה. הן צריכות ממך קצת חום ואהבה. לילדים צריך להעניק המון, זה לא משחק, בשביל להביא ילדים לעולם צריך לחשוב גם איך לגדל אותם. הסמים שלך לא מעניינים אותי מי שנוגע בזבל הזה, שישאר עם זה, ואם אתה מחליט לעזור לעצמך אז תעשה משהו. בעבר רציתי לעזור לך אבל נכשלתי"
דנה: "את לא נכשלת אימא, הוא ניכשל. אבא, הקרבת את המשפחה שלך בשביל השטויות שלך, תמיד חיפשת את האקשן, ותראה מה קרה"
שולה: היום אני מגדלת ארבע בנות, לגדל אותן, זה לא קל. הוציאו אותי מהבית שלי, מהווילה שלי, שגרתי בה כל חיי, עכשיו אני גרה בשכירות. אני לא צריכה ממנו כלום. שיתן כסף לילדות שלו… אפילו לא כסף…. שיתן להן ליטוף חיבוק שישוחח איתן".
יומיים אחרי התוכנית הפגשתי בין דנה לאבי. מהצד הם נראו כמו שני זרים שרק הדמיון המדהים בינהם במראה, הסגיר את עובדת היותם אב וביתו.
המפגש היה קשה. בהתחלה הייתה מבוכה גדולה שהתמוססה ככל שחלפו הדקות. דנה דיברה, בכתה, דיברה ובכתה. אבי חייך במבוכה, שתק, הקשיב והפסיק לחייך.
ניסיתי לעודד אותו לחבק את ביתו המקסימה ולנחם אותה, נראה היה שזו הייתה משימה קשה מאוד עבורו, אבל בסופו של דבר הוא הצליח. לאורך כל הפגישה ישבו השניים זה לצד זו ונמנעו מלהפגיש מבטם. הבטתי בהם וחשבתי לעצמי, אילו בורות עמוקים יכולים לחפור הסמים בין שני אנשים קרובים כל כך.
בסיום הפגישה החליפו השניים טלפונים והבטיחו להיפגש שוב. אבי אפילו העניק חיבוק גדול, והפעם מכל הלב, לפני שעזב.
אין לי ספק שהדרך שצריכים לעבור השניים עוד ארוכה וקשה, אבל לפחות יש התחלה חדשה. שלכם
*הזקוקים לסיוע או המעוניינים להשתתף במאבק בסמים ובאלימות יפנו לטלפון: 050-5566400 למייל: eyalmadani1@gmail.com
