כשהגדולים עושים שטויות- הקטנים לומדים, הנבונים שבהם לומדים מהטעויות. ויש כאלה שאפילו מחליפים תפקידים והקטנים הופכים להיות לגדולים. זה אולי מעורר התפעלות, אבל הייתי מעדיף שניתן לקטנים להיות עוד קצת קטנים.
השבוע בחרתי להביא בפניכם מכתב שהגיע אלי מילדה בת – 11, שאחיה בן ה – 18 עוד כשהיה קטן השתמש בסמים והיום הוא שקוע עמוק בבוץ. מדהים היה לראות אייך פתאום הפכה האחות הקטנה הזו, לאישה גדולה, שבמקום ללמוד עברית וחשבון בבית הספר, היא סטודנטית מצטיינת באוניברסיטה של החיים.
"אני זוכרת את הצרות ששרון היה עושה עוד מאז שהייתי קטנה, תמיד הייתי שומעת צעקות וריבים נוראיים בינו לבין אימא. איך בכל פעם שהייתי פוגשת בשכנים שלנו, הייתי מורידה את הראש, לא יכולתי להביט להם בעיניים כשאני יודעת שהם שומעים ויודעים בדיוק מה קורה אצלנו בבית – התביישתי.
אני זוכרת מקרה שבמהלך ריב קשה, אחי התעצבן על אימא והשליך עליה כוס זכוכית שהתנפצה ופגעה לה בעין. גם אני נפגעתי. אני זוכרת דם, המון דם ובית חולים, שם היינו צריכים לספר שזו הייתה תאונה תמימה. בכיתה שאלו אותי מה קרה ולא היו לי תשובות. מה כבר יכולתי לספר חוץ משקר אחד גדול כדי שחס וחלילה לא ידעו על אחי הנרקומן.
ככל שעבר הזמן כך החמירו העניינים. אחי קיבל צו הרחקה מהבית. אבל בשעות שידע שאני לבד, היה מגיע ומבקש ממני לתת לו להיכנס. פחדתי פחד מוות ממנו, פחדתי שיכעס עלי אם לא אתן לו להיכנס – ונתתי. הידיעה שהוא ישן ברחובות, שאולי אין לו מה לאכול והוא מאוד רעב זה מה ששבר אותי נפשית.
בכל יום אני קוראת תהילים ומתפללת בשבילו. המשפחה שלי ניסו הכל כדי לעזור לו, אבל כנראה שהוא עדיין לא רוצה לעזור לעצמו. בלילות אני בוכה ושואלת את אלוהים, למה זה קורה דווקא לי?!!. כשהיינו קטנים היינו קשורים מאוד זה לזה ועכשיו, כאילו עובר בינינו אוקיינוס ענק, שאין סיכוי לחצות אותו. בכל פעם שהוא רגוע יותר, וזה לא קורה הרבה, אני יושבת, מדברת איתו ומנסה לעזור לו, אבל זה לא עוזר. עכשיו אחי בכלא. אני מקווה שאולי תוכל לעזור לו כי סבלנו מספיק".
קראתי את המכתב שוב ושוב, והיה קשה לי להאמין שמדובר בילדה בת אחת עשרה. אחת כזו שאמורה לשחק עם חברותיה, לבלות, ללמוד, ללכת לחוגים, לפתח את עצמה ולא להתעסק במחשבות על אח מכור לסמים. אבל המציאות הקשה לא מרפה, והנפגעים הישירים מהמכורים לסמים אלו קרובי המשפחה. להם אין לאן לברוח, להם קשה למחוק את המועדים מלבם, להם הכי קשה לאטום את הלב. הם המשלמים את המחיר הכבד ביותר, מחיר על טעיות של אחרים.
שלכם, אייל מדני
עורך ומגיש תוכנית הרדיו "החצר האחורית" בכל יום ג’, רשת ב’ 95.5 fm שעה 22:00
*הזקוקים לסיוע או המעוניינים להשתתף במאבק בסמים ובאלימות יפנו לטלפון: 050-5566400 למייל: eyalmadani@walla.com
