תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה

אנו נפרדים משנת תשפ"ב שהייתה שנה לא קלה. שנה בה הלב נסגר, הקשב נחסם והשמחה לאיד הובילה לאלימות מילולית מעוררת דאגה וגם נגיף הקורונה עדיין מטריד מנוחתנו. אומנם זכינו לחיסונים ולמדנו לחיות לצד הווירוס, אך חייבים להיזהר ולהישמר.

האווירה החברתית בה אנו שרויים היום מורעלת, מפני שהאגו מנווט, וכל אי הסכמה ואי הבנה מובילה לשנאת חינם ולפילוג בתוכנו. חייבים להתעשת ולחזור לעצמנו, למי שאנחנו באמת, ויפה שעה אחת קודם!
הנה אנחנו שוב לקראת בחירות, אני מתפללת שהשיח המוקצן והפוגעני והאווירה המפלגת המאיימת על כולנו, תשנה פניה להקשבה נקייה, שתפתח את הלבבות להבנה שחובה עלינו לכבד איש את רעהו למרות המחלוקות, אחים אנחנו. כולנו בסירה אחת!!

בפרשת "ניצבים" שקראנו בשבת, משה רבנו, מדגיש: ניצבים היום פה כולכם: המנהיגים, הזקנים, הנשים והילדים ועד חוטבי העצים ושואבי מים – מהאליטה ועד עמך ישראל הניצבים פה היום ואלה אשר אינם עדיין, הכוונה לדורות הבאים מדור לדור, כולם שווים בפני ה'! כי לכולנו זהות אחת, שותפים לאותו סיפור, לא נוכל להתכחש לזה, עם אחד, גורל אחד!

בראש השנה אנחנו מברכים ומאחלים שנהיה לראש ולא לזנב, מה הכוונה?
להבנתי: הזנב לא יציב הוא נע ונד, נגרר. הכוונה: שלא ניגרר אחרי הריקנות ונהיה כמו עלה נידף ברוח, כל מילה שנשמע תלבה את אש השנאה לרמוס את כבוד האחר ברגל גסה, ללא ההקשבה, ללא חמלה וללא הבנה שאחים אנחנו.

נהיה לראש, כלומר: היות שבראש נמצא המוח, הוא יוצר, יכול לבנות שחקים ולהגיע לירח, או חלילה לזלזל, לרמוס ולהרוס כל חלקה טובה. לכן, שנהיה לראש, הכוונה: שהראש יעמוד איתן על הכתפיים, לא יהמר על ביטחוננו ועל ארצנו היחידה, לא יאבד עשתונות מכל שטות, ולא יתנשא, אלא יעמוד יציב על מקומו, יתנהל בענווה, בהקשבה, בחמלה, ובכבוד לזולת.
יהי רצון שהשנה החדשה, תשפ"ג, הבאה עלינו, ועל כל עם ישראל, לטובה ולברכה,
תהא שנת פיוס גדולה.

גילוי נאות: חגי תשרי אהובים עלי מכל החגים, כל המשפחה ביחד נהנית מהברכות, מהשירים ומהאוכל המסורתי.
משחר ילדותי, בכל חגי תשרי, אני חשה מין ארומה מיוחדת מהולה באוויר. ארומה של אחדות וקדושה.

אני הולכת לבית הכנסת, נהנית מהפיוטים המרגשים הפותחים את הלב ומפזרים ריח ניחוח של קירוב לבבות.
הפיוט, "אָחוֹת קְטַנָּה" פותח את תפילת ראש השנה.

הפיוט חובר על ידי הרב המקובל אברהם חזן מגירונה, בן חבורתו של הרמב"ן מהמאה ה- 13.
כך נפתח הפיוט:

אָחוֹת קְטַנָּה
תְּפִלּוֹתֶיהָ עוֹרְכָהּ וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ
אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ
תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ.

אבינו שבשמיים פתח לנו שער לפני נעילת שער, שער הבריאות, שער האחדות, שיפתח לבבות להבנה שאחים אנחנו. שער הפרנסה הברוכה, שער הברכה, ההצלחה ושמחת הלב בכל צעדינו, לכל ילדינו יקירי ליבנו, ולכל בני עמנו, עם ישראל – באהבה.
מי ייתן, ויתקיים בנו הפסוק: "ונתתי שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה."

ברך עלינו את השנה הזאת שתהא שנה טובה, בריאה ומתוקה – כתיבה וחתימה טובה, לכל בית ישראל! אמן ואמן!

אסתר פינס

שיתוף ב-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב vk
שיתוף ב reddit
שיתוף ב tumblr
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם ...