לא מקיים הבטחות, ואין לו מחויבות לעקרונות.
בראש מדינה ראוי שיכהן מדינאי משכמו ומעלה, היודע לכלכל את צעדיו בתבונה בין העמים, וכן, יודע לרדת מהעץ, כדי להגיע אחר כך לצמרת.
דוגמת הבהרה
תארו לעצמכם, שראש הממשלה מבטיח בשלב מוקדם לכהונתו, או אפילו טרם כניסתו לתפקיד, כי הוא לא ייצור שיח כלשהו עם הפלסטינים, מפני שהם נשלטים על ידי קבוצות של כנופיות טרור ומלמדים את ילדיהם הסתה נגד יהודים מגיל הגן, בבתי הספר ובקייטנות.
והנה, בשלב מאוחר לכהונתו בתפקיד ראש הממשלה, מעצמת-על המצויה בידידות ובקשרים עבותים עם המדינה, דורשת ממנו לקיים דו שיח עם הפלסטינים, דבר שהוא בניגוד לעקרונותיו ולהבטחותיו המוצהרות זה מכבר.
ואז אומרים – "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם"…
לראש הממשלה, יש במצב מורכב זה מספר אפשרויות לפעול:
א. לדבוק בעקרונותיו ובהבטחותיו לציבור בוחריו, ולהודיע כי הוא מקפיד להיצמד לעקרונות, ובניגוד למדינאים הפכפכים, הוא לא ייצור שום מגע עם הפלסטינים, גם אם יהיה זה על חשבון יחסיו על המעצמה הגדולה, כי אצלו יש עקרונות. [יש בקרב הנבחרים מדינאים מסוג זה – שלא קשה לאתרם, ואפילו אחד שהוא ראש סיעה נכבדת בכנסת].
ב. אפשרות שניה לפעולה היא, לוותר למעצמת-העל, על נכסים דיפלומטיים שונים ובלבד שלא תפעיל את הסנקציות הללו, שבלשון המעטה אינן נוחות לו, ומעמידות אותו בצורה שלילית בפני הציבור. מצד שני, לעשות צעד קטן לכיוון הפלסטינים, צעד חשאי שגם אם יתגלה – לא ייחשב לפריצת דרך.
ג. יש אפשרות נוספת, והיא, להרים את הכפפה, אך לא סתם [כמו נאום לפיד באו"ם בעניין שתי מדינות לשני עמים], אלא, באופן שיוכח למי שדוחף אותו לנהל מו"מ – כי אין בשלב זה פרטנר לדו-שיח, קל וחומר – לשלום.
איך עושים זאת?
ראו "נאום בר אילן" של נתניהו, בו הביע הסכמה לשתי מדינות לשני עמים – תוך הצבת תנאי מקדים של זניחת ההסתה והטרור….. לכאורה, הקריב את עקרונותיו, אך למעשה המצב המדיני נותר ללא שום שינוי אופרטיבי, כי הצד הנגדי לא רוצה ולא יכול לזנוח את הטרור ואת ההסתה…
מי שנוקט במדיניות א' יקבל בטווח הקצר תשואות מקהל בוחריו, ותדמיתו תהיה תדמית של איש אמת וישר דרך שלא ניתן לכופף אותו, וזאת ללא קשר לנזק שהוא גורם למדינה במדיניותו זו, שהיא מדיניות חסרת תבונה וצרת אופקים.
הנוקט במדיניות ב' ייראה, בצדק, כהססן המפסיד קלפים חשובים משני הצדדים.
מי שנוקט במדיניות כמתואר באפשרות ג', פועל לטובת מדינתו ויוצא נקי כשידו על העליונה -מפלונטר פוליטי אליו נכנס.
למעשה, הוא לא קיים הבטחה לבוחריו בכך שלכאורה הסכים לקו-המדיניות הנגדי להשקפתו, ולרגע זנח את עקרונותיו, אולם בסופו של יום – הוכח כי צדק, מפני שריצה את מאווייה של המעצמה הגדולה, ומצד שני – חשף את האמת לגבי הפלסטינים…
בראש מדינה – ראוי שיכהן מדינאי משכמו ומעלה, היודע לכלכל את צעדיו בתבונה בין העמים, וכן, יודע לרדת מהעץ, כדי להגיע אחר כך לצמרת.
מנהיגות נבחנת במבחן התוצאה
לא תמיד רואים בהתחלה את התכלית של המדיניות. צריך, לפעמים, להמתין בסבלנות למועד מאוחר יותר, כדי להבין את כוונת הדברים.
אם נבחן את הישגי מדינת ישראל במבחן התוצאה, המדדים בהם תתבצע הבחינה כבר קיימים בספרות המקצועית העולמית, והם: מדדים כלכליים, מדדי עצמה צבאית, מדדי אושר האזרחים, מדדי רמת חיים ועוד.
בכל המדדים הללו, מדינת ישראל נמצאת במקומות מכובדים, ולא בכדי; מישהו עבד על זה, ימים כלילות, עם השקעת מחשבה מניבה ונבוי העתיד, עם שלבים שבהם לקח גם סיכון – ומשמאל ומימין סברו כי נטש את עקרונותיו, אך לא, ולא היה זה יאיר לפיד.
