סיפורים הם הדלק של הנשמה והתודעה שלנו, הם מנחמים ומספקים לנו משמעות וסיבה קיומית. סיפור מרגש ומרתק הוא כלי אנושי ייחודי רב עוצמה הוא יכול לחבר אנשים רבים לחזון למטרה משותפת ליעוד לתכלית "ולגאוות יחידה". בחיבור לסיפור, למטפורה או למשל נוצר כוח "צנטריפוגלי" שמסוגל לסחוף להאיץ ולרתום אנשים רבים למטרה משותפת.
כשווינסטון צ’רצ’יל התבקש בזמן מלחמת העולם השנייה לבצע צמצומים וקיצוצים משמעותיים בתקציב התרבות לטובת תקציב הביטחון הוא שאל "אז בשביל מה בכלל אנחנו נלחמים"?
אם נסכים ששימוש בסיפור טוב במשל אגדה או מטפורה הם אינדיקציה להעשרה הזדהות ולמידה.
הרי שסביר לשאול מדוע אנחנו לא משתמשים יותר בערוצי העשרה והעצמה הללו?
סיפור יציאת מצרים הוא אחד הסיפורים המרתקים ביותר של עם ישראל, למעשה זה הסיפור העיקרי שהתחיל את ההיסטוריה שלנו, אלו היו המעשים והרגעים בהם הפכנו לעם שצריך לקבל על עצמו בעיקר אמונה רוחנית ואינטראקציה חברתית קהילתית שיש בהם לכידות ואחדות לאומית.
עצת הזהב השבועית
כיצד ניתן להשתמש בשפה מטפורית ציורית על מנת להעצים ולחזק את סיפורי יציאת מצרים בעת הזאת?
שימוש במשל, סיפור, אגדה, מטפורה, מעשים שהיו או מטבעות לשון הם הערך העליון בתקשורת המילולית האנושית כדי לבטא באמצעותם משמעות רגשית רוחנית או אידיאולוגית.
המטפורה היא סוג של מחשבה שאולה העברת משמעות מעניין אחד לעניין אחר, כאשר האחד מאפשר להסיק על האחר על בסיס דמיון בצורה או בתוכן.
השפה התקשורתית המקבילה המטפורית מתייחסת להקבלה במשמעות הפנימית של הדברים ולא בהכרח להקבלה של הממד המציאותי הפורמלי או הלוגי. השימוש בשפה ציורית וסיפורית במשל המייצג נמשל, או במטבע לשון בעל משמעות סמלית, מסייע למקד את ההתבוננות וההבנה על מקומה וייחודיותה של ההיסטוריה היהודית.
המטפורה היא בבחינת ציור מילולי, המבטא רמה גבוהה של יכולת אנושית שמסייעת להפנים את השתלשלות המאורעות שהתרחשו לפני אלפי שנים ולחבר אותם למציאות חדשה ולדורות חדשים של עם ישראל.
דמיון בשירות הלכידות הלאומית
אנחנו משתמשים בשפה מטפורית ציורית בדרך כלל כפונקציה של יד הדמיון, מתוך כוונה מודעת או בלא משים ולעיתים אנחנו זקוקים לפענוח המשמעות העמוקה יותר של המטפורה בקשר שהיא יוצרת עם הסיפור המקורי.
אמן המטפורות מילטון אריקסון פסיכולוג ופסיכיאטר אמריקאי נחשב לאבי ההיפנוזה, הוא התמקד ביכולת שלנו כבני אדם לחוש לשמוע ולהבין את קצב וכוח המילים בסיפור ולפתח טכניקות מדהימות ליצירת שינוי תודעתי רוחני, שינוי פנימי המסייע למצוא ולחזק משאבים אנושיים בלתי מנוצלים הנמצאים בכוחו הפנימי של האדם. אריקסון בספרו "קולו של מילטון אריקסון" מסמן לנו דרכים שבהן אנחנו יכולים לרכוש שליטה טובה יותר במעשינו.
קריאת כיוון לחיינו הפנימים הרוחניים
אדם האומר "אני מרגיש שאני טובע" אינו מתייחס לטביעה בים אלא משתמש בתיאור חיצוני זה כדי לסמל מציאות סובייקטיבית "אני מרגיש שמוטל עלי עומס יתר אנני יכול יותר לעמוד בדרישות הללו".
בכוחה של השפה המטפורית לבטא בו זמנית, בחדות ובספונטניות אספקטים חווייתיים שונים המשקפים את הקשר בין מאורעות העבר להווה.
החלום הוא דוגמא מובהקת של תהליך אנלוגי מטפורי אין כמעט חלומות המוגבלים למציאות חיצונית, גם כאשר חלום דומה להתרחשות ריאלית, הוא כולל בתוכו מספר ממדים חווייתיים מעשיים, הרלוונטיים לעולמו של החולם.
החלום מחדד נושאים רגשיים ורוחניים של החולם שאולי התרחשו במציאות או לחילופין כאלו שמשקפים שאיפות ומשאלות לב.
השפה המטפורית רלוונטית מאוד להבנת וחיזוק של אירועים היסטוריים לאומיים המעצימים את התפיסה והשיוך. האסוציאציה המטפורית לצד הסיפור ההיסטורי הגדול מספקת אינפורמציה רבת ערך בדבר הדרך שבה אנחנו מזדהים עם אבות אבותינו סוג של "קריאת כיון" מעשית בדרך אל חייו הפנימיים של האדם.
"כי האדם הוא תבנית נוף מולדתו"
לכל אחד מאיתנו יש את ה"מצרים" שלו – השעבודים הניצחיים לכוח, מרות, חומר, שררה, תחרות, אגו ולעיתים אף פגיעה ביקרים לנו. אז בחג הפסח הזה תנסו לצאת מהמצרים שלכם ותקבלו על עצמכם שינוי מהותי במידות טובות.
אדם צריך להתאמץ ולסגל לעצמו את כל המידות הטובות אולם תמיד בולטת מידה אחת מסוימת שמפותחת יותר מכל האחרות הנובעות ומושפעות ממנה – מידה טובה שהיא יוצרת שלמות בכל יתר המידות הטובות.
אני מציע את המידה הטובה – "לבחור ולהיות הנעלבים ואינם עולבים" (מקור החיים השלם כרך ב’ עמ’ 290).
שבת שלום וברכה,
פסח כשר ושמח
חיים ליפא, כותב הטור על עתידנות ותעסוקת עתיד, מייסד ומפתח מודל ה-GPS האנושי לשדרוג הפוטנציאל האין סופי של המוח.
