ראשון בצהריים. בוויז מטולה, לאחר שעתיים נסיעה חפות מפקקים ואנו בפתחו של מלון ’מטיילים’ הממוקם בלב המושבה הציורית, ולמעשה נחשב למלון הצפוני ביותר בישראל.
את פנינו קיבל בחיוך גדול משה שהוא עצמו מדריך טיולים ובעל ידע אין סופי על האזור. די מהר משה ניגש למלאכה וסימן לנו על מפת טיולים מיוחדת של המלון פינות חמד באזור ויש שפע של אפשרויות.
המלון עצמו החל להבנות ב-1938. מיקומו הצפוני המיוחד הוביל לכך שאירח בין השאר מרגלים שונים וביניהם אלי כהן ז"ל. המלון ממוקם במבנה לשימור שנרכש ב-2013 ע"י רשת מלונות מטיילים.
אנו נכנסים לחדר ביחידה משפחתית מרווחת הכוללת שני חדרי שינה מעוצבים בקפידה, טלוויזיה ,מקרר, פינת קפה ומקלחת עם ראש גשם ענקי מפנק.
בפתח המלון נפרשת גינה מלאה בקסם המורכבת מגידולים של תבליני תה ומפל קטן המשרה אווירת שלווה. מוד חופשה איז און. בגינה חלצנו בקבוק יין והתמכרנו מיד לנירוונה המטולאית.
יצאנו לדרך, מאתיים מטר מהמלון ישנה טיילת החדשה שעוברת סמוך לשמורת הטבע נחל עיון. מדובר במסלול יפיפה שבחלקו צמוד לגדר המערכת. בהתחלה הקירבה מרתיעה, אך מתרגלים ואנו עוברים ברחוב כנראה הצפוני במדינה. המרפסות בו משקיפות על לבנונים שמשקיפים על החבר’ה ממטולה בחזרה.
לפתע אנו שומעים זרימת מים חזקה בהמשך מסתבר כי אנו מתקרבים למפל הטחנה המרשים בעוצמתו. ממולו ישנה מרפסת עם נוף עוצר נשימה אנו מטר מלבנון אך מרגישים כאן כמו בטיול כפרי באירופה.
השמש שוקעת. מזג האויר קריר וזאת בשעה שבאזור המרכז החום עובד שעות נוספות.
אנו פוסעים ברחוב הראשונים הציורי המורכב מבתי אבן יפיפיים חלקם בני יותר ממאה שנה. האווירה היא של דרום צרפת, הרחוב משובץ במסעדות ציוריות.
אנו נכנסים למסעדת "עיוני" המקום מלא. אורות צבעוניים מאירים בחשיכה ואוירה של שמחה תוססת. את פנינו קיבל דניאל המנהל מסתבר שהוא כמוני גם מרמת השרון. עולם קטן. הגיע לגליל לפני שנים אחדות בעקבות לימודים בתל חי. הציץ ומאז הוא שם.
אל השולחן מגיע מגש פיצה ארבע גבינות מושלמת. תכננתי על משולש אחד אך איכשהוא היא נעלמה במהירות האור. המשכנו אל פיצת סביח שהביא אותנו למצב של התעלות קולינארית. גן עדן בכל ביס. תאכלס מדובר בצמד הפיצות הכי טובות שאכלנו בישראל, ובליווי כוס יין אדום הרגשנו הכי חו"ל שאפשר.
בבוקר השמש זורחת על מטולה. אנו נכנסים לארוחת בוקר. בשל הקורונה הארוחה הוגשה על מגשים כמו בבית קפה תל אביבי והיא היתה מצוינת והכילה כל טוב. לגמנו אספרסו משובח למול הנוף הלבנוני. תענוג צרוף.
לאחר צ’ק אאוט מהמלון הנפלא, תיקתקנו בוויז חרמון. היתרון העצום בקיץ שאין את הפקקים לשלג. חנינו דקה הליכה מהרכבל.
תחנה ראשונה הלכנו ל SKY RAIDER הראשון בישראל. מדובר במתקן ריחוף מיוחד שנעים בו בגובה, כייף מטורף גם לפחדנית כמוני. משם המשכנו למזחלת אקסטרים שהיתה חוויה מדהימה ההרגשה היא שאנו על רכבת הרים בטבע. למעשה רמת הכיף במזחלות לא נופלת מהסקי עצמו.
המשכנו לרכבל שהסתבר כי הפך לפני שנתיים לקרוניות סגורות. תוך חמש דקות מעפילים לפסגה כאשר מסביב נוף מטריף.
טיילנו במרומי החרמון מראה המוצבים עם האנטנות העגולות בשילוב הגבעות החלקות נטולות צמחיה הזכיר סצנה מסרט מדע בדיוני. לסיכום, ביקור בקיץ בחרמון זו לחלוטין חוויה נהדרת בפני עצמה.
משם נסענו לשמורת נחל חרמון בניאס מתחם המפל והשביל התלוי סמוך לקיבוץ שניר. לאחר ירידה קצרה במסלול שימשי, מגיעים לאזור מוצל בצמחיה ותוך זמן קצר נכנסים לעולם אחר, למסלול התלוי. מדובר בחוויה מרגשת של שצף דרמטי של מים כחולים ושפע מפלונים וסלעים כמו בפארקים של מדינות האלפים המשופעות בגשם ושלג.
ככל שמתקדמים, שאון המים עולה, עד שמגיעים למפל הבניאס המ.ד.ה.י.ם מסתבר כי הוא בעל עוצמת הזרימה החזקה בישראל.
ההסתכלות בו מעבירה את הראש למצב צבירה מדיטטיבי כל צרות העולם מתרחקות אלף שנות אור.
לסיכום אם אין לכם כוח לבידוק לטיסה- שעתיים נסיעה (באמצע השבוע) ואתם גולשים לחוויה אירופאית מושלמת.
מפל הבניאס. צילום: שלי גנדל
