בשמחת תורה נפרדנו ממשה, המנהיג הנאמן, שעד השבריר השנייה האחרונה של חייו הזהיר אותנו מפני עצמנו. לא מהאויב המקיף אותנו ואורב לכלותנו משה דאג, אלא מהרע שבתוכנו שיוביל לשנאת אחים חינם ולהרס עצמי.
בסוף חייו משה ניפרד בברכה, כל שבט וברכתו.
אחרי שנפרדנו ממשה, אנחנו מתחילים מחדש מבראשית. אפשר להתלהב שוב?
ודאי! מפני שאנחנו ממשיכים בהתרגשות, לומדים ומתבוננים בעיניים חקרניות על הדברים שלמדנו ומגלים בהם רבדים חדשים, משהו חדש יאיר מתוך האוצרות שטרם גילינו. ובהמשך שוב נכיר את משה, מלידתו ועד בחירתו כמנהיג העם ונקשיב לאזהרותיו אלינו עד נאומו האחרון.
בראשית: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹוקים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ"
מה הכוונה תוהו ובוהו? ערבוב, מערבולת בלבול.
התורה מתחילה מנקודת ההתחלה. כאשר התוהו ובהו הופך לעולם מסודר.
איך זה קורה? לפי תוכנית מסודרת המתבצעת בדיבור. בכוח הדיבור ה' בורא דברים חדשים, יום אחרי יום, במשך שישה ימי בריאה, מבדיל ומפריד את האור מהחושך ומפיץ אור, "וַיַּרְא כִּי-טוֹב" וממשיך.
שיעור לחיים: דיבור מקרב, בונה ומצמיח ודיבור מזלזל ומעליב, מרחיק והורס.
הרבה פעמים אנחנו מרגישים בערבוב, תוהו ובהו, מחשבות לא ראויות מעמעמות את האור. האור בהצללה, הלב סגור, הקשב חסום. וכשהילדים פונים אלינו, המחשבות מתרוצצות, העיניים בנייד והילד מסתכל ומרגיש דחויי. ככה, ללא משים, אנחנו פוגעים ביקר לנו מכול. מפני כשאנחנו רחוקים מהרצון הטוב ומהכרת הטוב, הקשב חסום ומרחיק אותנו משמחת הלב.
איך יוצאים מזה? בהבנת ההחסרה, בהצבת גבולות, בכוח הדיבור, בהקשבה, בתקשורת מקרבת ומצמיחה.
כל יום ה' בורא בדיבור משהו חדש, מים עליונים מופרדים ממים תחתונים: "וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן וַיִּקְרָא ה' לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי". כך התוהו ובהו הפך לעולם. היבשה נבדלת מהים. הצמחים צומחים וכשיש מזון בשפע, נבראים יצורים חיים, באוויר, בים וביבשה. בסוף נברא האדם המכונה נזר הבריאה.
מזה למדתי: שכל אחד חייב וראשי לעצור ולהתבונן בהתנהלותו ובסגירות ליבו. נבדיל את האור מהחשכה, נפיץ אור ונתחיל שוב לברוא מחדש את עולמנו הפנימי – כמשפחה, כחברה וכעם, בדיבור מקרב מתוך שמחת הלב, "כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתו" (דברים כ"ט). כשהקשב נקי, הפה מברך, "וַיַּרְא כִּי-טוֹב", והלב מתחבר למהותו. בידינו הדבר!
בפרשה יש שני סיפורי בריאה, הראשון: "וַיִּבְרָא ה' אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹוקים בָּרָא אֹתו" מעניין, לא נאמר: "כי טוב", למה?
להבנתי: היות האדם נברא בצלם ה', הבחירה בין טוב לרע בידיו! יש באדם יכולות חזקות ומופלאות, יש בו את היכולת להתבונן בהתנהלותו, לתקן, לשנות ולהשתנות, את היכולת להתמודד עם הקושי ומתוך הקושי לגלות את האור, יראה את הטוב, ויעשה טוב ללא התנשאות, כך יוכל לממש את ייעודו בעולם.
בסיפור הבריאה השני מתואר: " וַיִּיצֶר ה'.. אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה".
פעמיים נברא האדם? לא! זה בא ללמד את האדם להבין שיכולותיו המופלאות מוגבלות, הוא בא מעפר ואל העפר ישוב, יתנהל בענווה ומתוך הכרת הטוב, יכיר תודה על כל היש!
"ואָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", אמר אברהם מתוך ענווה, בהבנתו את מעמדו, כשדיבר עם בורא עולם, בהגנתו על אנשי סדום ועמורה.
בבריאת אדם וחווה נולדה המשפחה הראשונה, רק נולדה התחילו היצרים: פיתוי וקנאה, חטא ורצח.
יצרים! קין ראה שמנחת הבל אחיו התקבלה ומנחתו לא התקבלה, קנאתו בערה והחליט להרוג את אחיו.
קין והבל ילדים להורים הראשונים בעולם, ההורים אדם וחווה טרם הבינו (מאיפה להם לדעת?) שתפקידם כהורים לחנך למוסר, לערכים, לחמלה ולאחוות אחים. ה' שידע זאת, לקח אחריות ונתן לקין שיעור חינוכי לחיים ולהבנת יצר האדם לפני שרצח את הבל.
ה' מסביר לקין: "לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ", כלומר: למה אתה כועס ופניך נפולות! אם מנחתך לא התקבלה תבדוק מה הסיבה, תתקן ותשפר, "הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב" ואם לא תבדוק ותתקן, היזהר והישמר! "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ." כלומר: דע לך, היצר הרע שבקרבך מתגרה בך, ולא ייתן לך מנוח, שלוט בו! תחם אותו מיד! אל תיתן ליצר הרע לסגור את ליבך, לשלוט בך, ולשכנע אותך שצריך לפגוע, שלוט בו, בטרם מעשה ולא, הוא ישלוט בך ולא ירפה.
אך קין לא הקשיב ולא הבין, הרג את הבל אחיו, וכשה' שאל על הבל, קין התנער מאחריות והשיב: "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי."
קין, למרות חטאו הנורא מכול! קיבל הגנה ונענש, העונש גרם לו להבין את חטאו ולהביע חרטה. הוא התיישב בקדמת עדן, נשא אישה והוליד ילדים.
להבנתי: אנחנו פוגשים פה את הסליחה והמחילה הראשונה, מפני שה' יודע שלמרות שהיצר הרע בתוכנו, הוא ניתן לשינוי, לשליטה ולתיחום, על ידי חינוך לערכים שינתב אותנו למקומות מביאי שלום ובטחון.
קין, אומנם תיקן דרכיו, אך השחיתויות ושפיכות הדמים המשיכו, "וַיִּנָּחֶם ה'.כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ".
מהפרשה למדתי שההתבוננות בתוכנו ובהתנהלותנו תוביל לתיחום המיותר, ומתוך ראיית הטוב נכיר התודה.
תן לי / יאיר לוי – נכדי היקר, לא אשכח את עוצמתך
אך גם לא את רחמיך
שלח ברכה אל בני בריתך
ותן לי עוד רגע ככה
כמו היום
שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס
