פרשת "תולדות" (מפרק כ"ה – כ"ח)

תובנות מהפרשה הקודמת: אחרי מות שרה האהובה, אברהם במסירות אבהית דאג ליצחק בנו לכלה מתאימה. ועל מנת שלא יתחתן עם כנענית, שהשפעתה תקשה עליו לשמור על זהותו, מקומו ונחלתו, הוא שולח את אליעזר, עבדו הנאמן, למשפחתו למצוא כלה לבנו.

אליעזר, קשוב לשליחותו, יצא לדרכו ובליבו תפילה שה' יעזור לו להצליח במשימה הקשה. והנה, ליד המעיין אליעזר פגש את רבקה, הכלה המיועדת ליצחק בן אדונו. כשרבקה שמעה את אליעזר מספר למשפחתה את סיבת בואו, הסכימה להינשא ליצחק.

רבקה פגשה את יצחק בשדה, הצטלבו מבטיהם, התרגשה ונפלה מהגמל.
למה? להבנתי, מפני שראתה במבטו את טוב ליבו, הבינה שעשתה בחירה מושכלת ומבורכת.

התובנה: הכול בעיני המתבונן, ראיית הטוב מעוררת מחשבה טובה, והקשבה נקייה ללב.

פרשת "תולדות"- ממשיכה: כאשר יצחק ראה את רבקה, הוא התרגש, הביא אותה אל אוהל אימו, נשא אותה לאישה ואהבה. לראשונה התורה מדגישה על אהבת האיש לאשתו, אהבה שמנחמת ומעוררת את שמחת הלב.

האם רבקה, הכלה היפה והנמרצת, ויצחק, השקט והמופנם, ידעו לגשר על הפערים ביניהם, ולשמור על תקשורת מקרבת? נדע בהמשך.

יצחק, השונה מאברהם אביו, כשהבין שרבקה עקרה, התפלל בעדה ואז, "וַיֵּעָתֶר לוֹ ה', וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ".

רבקה בהריון, "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ…". ה' אומר לרבקה שיש לה תאומים, תאומים ראשונים בתורה, שבמרוצת השנים יהפכו לשני עמים, לאומים. רבקה לא משתפת את יצחק בנבואה, כי לא ידעה איך לפרוץ את המחסום התקשורתי החוצץ ביניהם.
קשיי תקשורת זוגית, יצחק לא יכול לגשר על הפער?

הנצי"ב מסביר: כאשר אברהם הסיר המאכלת מעל צווארו של יצחק ההמום והנפחד, חלק מאישיותו, נותר מדמם. לכן, אחרי הטראומה הקשה שחווה, יצחק הפך לאדם שתקן, מופנם ומכונס בתוך בעצמו.

בשעה טובה! נולדו שני בנים תאומים, השונים זה מזה ומרגע הלידה מתחילה התחרות על הבכורה: האחד, עשו, אדמוני ושעיר "יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה", והשני, יעקב, "אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים."

עשו ויעקב כדרך כל האחים, גם הם מחבלים תחבולות, ורוצים להשיג את שיש לשני.
אולם זה שעשו הוא הבן האהוב על אבא, ויעקב הבן האהוב על אימא – זה מקור הצרות.

"וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה–כִּי עָיֵף, אָנֹכִי."

יעקב מנצל את ההזדמנות שעשו רעב, ומוכר לו את הארוחה בעבור הבכורה. ועשו מוותר ואומר: "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה."

מדוע עשו מאס בחייו? להבנתי, הכמיהה והרעב לאהבת אימו, שתהיה נוכחת בחייו וקשובה כפי שהיא עם יעקב אחיו, הציקו לו יותר מהעייפות והרעב לאוכל. בטוחני שרבקה אהבה את עשו, אך ליבה סגור בהצללה כלפיו.

הרי כל ילד מיום היוולדו זקוק לחוש את אהבת אימו, את חום ליבה, את נתינתה, דאגתה ומילותיה החמות, המכוונות ומצמיחות אותו.
אך רבקה הקדישה את אהבתה ותשומת ליבה ליעקב, כדי שהנבואה "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר." תתגשם. עשו שחש דחוי, זלזל בבכורה ומאס בחייו.

יצחק, שממנו למדנו את המושג אהבה, מתקשה לתקשר מול אשתו, וגם רבקה השומרת את הנבואה בליבה ומחכה למימושה, פוחדת לדבר ולשתף את יצחק.

לכן, יעקב ועשו נלחמים על מקומם בבית ועל לב הוריהם. תקשורת לקויה בין יצחק לרבקה והעדפת בן אחד על אחיו יכולה להביא לתוצאות כואבות.

שוב רעב בארץ, יצחק ומשפחתו הלכו אל אבימלך מלך גרר, אותו הכרנו כאשר כרת ברית עם אברהם. ה' כעס על אברהם על שכרת ברית לדורות עם אדם מפוקפק ורמאי, מפני שאין זכות לאברהם (לאף מנהיג), לסכן את חיי צאצאיו. יצחק כמו אביו, כדי להגן על עצמו, הצהיר שרבקה אחותו. אבימלך הרמאי השקיף בעד חלונם, והבין שהם בעל ואישה.

יצחק בגרר צבר נכסים, הפלישתים קינאו בו, ובקנאתם הלכו וסתמו את כל הבארות שחפר אברהם, ובכך הפרו את הברית ההיסטורית שכרת אברהם עם מלכם ואף גירשו את יצחק ומשפחתו.
יצחק עובר לנחל אחר ושם חפר בארות והצליח, אבימלך ופמלייתו מגיעים למקום החדש של יצחק ומדברים על ליבו, יצחק מתפתה וכורת עמו ברית. פועל יוצא מכך, שהלקח שלא כורתים ברית (הסכמים) עם מפוקפקים ורמאים, לא נלמד עד היום!

הנה יצחק בן מאה, זקן ועיוור, קרא לעשו וביקש ממנו, שלפני מותו יכין לו מטעמים תמורת ברכה. רבקה שומעת ונבהלת, ברכה לעשו?! הברכה צריכה להיות ליעקב בנה האהוב!

מכאן מתחילה מסכת של תחבולות ושקרים, רבקה מתוך קנאה המטשטשת את המציאות וחוסמת את הקשב, אצה רצה הכינה תחפושות, בישלה ארוחה ליצחק, קראה ליעקב ושכנעה אותו להתחפש לעשו ויזכה בברכה. יעקב התנגד כי לא רצה לרמות את אביו, בסוף נכנע לאימו ובא מחופש לאביו.

כשיצחק הבין שיעקב רימה אותו, כאב לו. הרגיש שנכשל בתפקידו. כשנודע לעשו שיעקב קיבל את הברכה במקומו, זעק זעקה גדולה מכאב גדול.

התערבות רבקה החריפה את הקנאה בין בניה, וגרמה ליעקב לברוח מאחיו בריב גדול, ולא תראה אותו עוד לעולם!

יצחק בירך את יעקב פעמיים: הראשונה כשקיבל ברמייה את הברכה הגשמית, שהייתה מיועדת לעשו אחיו, וְיִתֶּן-לְךָ,ה' מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרץ…".
השנייה לפני שעזב את הבית: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ ;וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ", ברכת ירושת הארץ שהייתה מיועדת לו מלכתחילה.

המלבי"ם בפירושו מסביר: לו הייתה מתנהלת שיחה בין רבקה ליצחק, יצחק היה מבהיר לרבקה שאת ברכת אברהם, הוא ייעד מלכתחילה ליעקב.

יעקב אינו יכול לשכוח שהברכות באו ממעשה רמייה ובגינם נאלץ לברוח מבית הוריו, כדי להינצל מנקמת עשו אחיו. למרות שאימו יזמה את התרמית, מצפונו מייסרו, ככה יצא לגלות בלב כואב וכבד מרגשות אשם.

מהפרשה למדתי על חשיבות התקשורת המקרבת, הן בזוגיות והן בהורות ובכלל. כשהלב פתוח הוא קשוב, רואה את הטוב ומכיר תודה.