מנגו עיצובים
איכות הסביבה
מזון למחשבה- הכנס הראשון למזון וקיימות |
|
מאת: איתי טטרו
27.11.2009
|
|
הכנס הראשון למזון וקיימות שנערך בשבוע שעבר בתל אביב, ניסה לשנות דפוס מחשבה מוכר: מהתייחסות למזון כאל "בריא" או לא, התייחסו כעת גם להיבטים הסביבתיים שלו. כן, אחת הדרכים הראשונות לעשות זאת, היא להפחית את צריכת הבשר.  זה היה כנס סביבתי למשעי: זה החל בחלוקת תיקי בד וחוברות מנייר ממוחזר של חברה אורגנית. על השולחנות קידמו את הבאים כוסות מזכוכית וכפיות מתכתיות (ולא חד פעמיות מפלסטיק), עלים להכנת חליטות תה (לואיזה, מרווה ועוד), סוכר חום, חלב סויה, מים, מים עם לימון ונענע, עוגות אורגניות ללא חומרים מהחי (חלב או ביצים), בננות, תפוחי עץ וקלמנטינות אורגניות. בהמשך, ארוחת צהריים שכללה חומוס אורגני, פיתות מקמח מלא, סלטים עם נבטוטים וירוקים. ברחבה הוצבו פחים למיחזור פלסטיק, פחים לאשפה אורגנית אליהם נזרקו שאריות וקליפות. כמו כן, הוצבו גם דוכנים שונים לקידום סביבה צרכנית אורגנית, לייעוץ להקמת קואופרטיביים (התארגנויות משותפות של תושבים הרוכשים מוצרים אורגניים מהיצרן לצרכן - ללא פערי תיווך). ובקיצור, ברוכים הבאים לכנס "מזון למחשבה" – על אקלים, חקלאות, אנרגיה, מים, בריאות, צרכנות, תרבות ומה שביניהם.
העיתונאי אביב לביא (משמאל, עם ד"ר ליה אטינגר ופרופ' אלון טל): "כלכלכן הודי בכיר אמר לפני כשנה: 'חברים, תתחילו לאכול פחות סטייקים'. ע"פ מומחי האו"ם, תעשיית הבשר העולמית אחראית לכ-%02 מפליטת גזי החממה בעולם" זהו היה הכנס הראשון למזון וקיימות בישראל "מזון למחשבה" שנערך בשבוע שעבר בנמל תל אביב בהשתתפות כ-004 איש. את הכנס יזמו מרכז השל (המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית) ומכון ערבה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אוניברסיטת תל אביב, "ארץ אהבתי" ואתר האינטרנט "ידידותי". במרכז הכנס נערכו פאנלי בזק, שולחנות עגולים, סדנאות והרצאות, בין היתר בנושאי ההשלכות של תעשיית המזון והחקלאות על אקלים, מים וסביבה, פערים חברתיים ומזון, צרכנות, אנרגיה ומזון כמאפיין תרבותי-חברתי. שר החקלאות, שלום שמחון אמר כי "משרד החקלאות יעניק מענקי השקעות לחקלאים התורמים לאיכות הסביבה כאשר אחד הקריטריונים לכך הוא הפחתה בשימוש בחומרי הדברה".
כנס סביבתי: עוגות ללא חומרים מהחי ופירות אורגניים. בתמונה הקטנה: מיכל איסוף שאריות אורגניות שמחון הסביר כי חקלאים שינצלו מי קולחין יצמצמו שריפת גזם וישמרו על מקורות מים ומשאבי טבע יזכו למענקים. "חקלאות ירוקה היא אחד מהיעדים המרכזיים של משרד החקלאות בשלוש השנים האחרונות כתוצאה מדרישות השוק העולמי ומעליית מודעות הציבור הישראלי לאיכות הסביבה", אמר השר שמחון והוסיף כי "לאחרונה סיימנו את חקיקת החוק לחקלאות אורגנית והחוק מופעל כיום על תוצרת שמוצאה בצומח. אני מקווה שבקרוב נאשר גם את התקנות הנוגעות לתוצרת מן החי. משרד החקלאות ישקיע השנה למעלה מ-001 מיליון ש"ח בקידום פרויקטים בתחום השמירה על הסביבה". מנכ"ל מכון ערבה, דוד לרר אמר: "אומרים שאנחנו מה שאנחנו אוכלים. מבחינה פיזיולוגית זה בטח נכון, המרכיבים של האוכל הופכים להיות מרכיבי הגוף. אם אנו אוכלים מזון בריא, יש סיכוי שנהיה בריאים, מזון לא בריא או אם אנחנו אוכלים אוכל לא בריא ייתכן שנהיה חולים. אבל מה קורה אם אנו אוכלים אוכל שבתהליך ייצורו פגע בסביבה? כמו למשל, תוצרת חקלאית עם שימוש אינטנסיבי של דשנים כימים וחומרי הדברה, תוצרת שמשונעת הרחק מהשדה עד לשולחן האכילה, או בשר שדורש השקעה של 01 ק"ג מזון צמחי לכל ק"ג בשר, לא כולל זרזי גידול ואנטיביוטיקה. ואם אנו אוכלים מזון שבתהליך ייצורו פגע בזכויות אדם, שפוגע בילדים, נשים וחלשים בחברה בעולם? ואם אנחנו אוכלים מזון ולא דואגים לשכנים שאין להם מה לאכול, אז מי אנחנו? המטרה שלנו היא לגרום לעצמנו לחשוב על מה אנחנו אוכלים ומה אנחנו מגדלים. החלטות שרובנו מקבלים כמה פעמים ביום – כמו מה לאכול, איזה אוכל לקנות ואיפה, משפיעות על הכל, מתחושת הבריאות שלנו ועד לבריאות העולם". מנהל מרכז השל, איילון שוורץ ציין כי "מזון הוא בדיוק הצומת בין האישי לבין הפוליטי, בין הסביבתי לבין הבריאותי ובין המשפחתי לאזרחי. 005 אנשים שהגיעו לכנס היום מוכיחים שהציבור בשל וצמא לשינוי מהותי בדרך בה אנו ניגשים למזון בחברה הישראלית ולדיון בהשלכות שיש לכך על המדיניות ועל ההרגלים התזונתיים שלנו". הנואמת המרכזית בכנס, הסופרת האמריקאית רות אוזקי, מחברת רבי המכר "שנת הבשרים שלי" ו"על פני הבריאה כולה", הגיעה לראשונה לישראל להשתתף בכנס. במהלך הרצאתה ביקשה אוזקי מהקהל לשתף איתה פעולה בתרגיל קצר במסגרתו נתבקש הקהל לכבות ניידים למשך 5 דקות, לעצום עיניים ולתרגל נשימות ומודעות (על חלקים נבחרים מהרצאתה של אוזקי – ראו מסגרת).
בסיום הוקרן הסרט FRESH בבכורה ארצית "מה שקונים בזול עולה ביוקר" במסגרת הכנס, נערכו פאנלים שונים בהנחיית הפרופסור אלון טל (אוניברסיטת בן גוריון). במסגרת הפאנל "אוכלים עולם או מזון סביבה וטבע: משאבים ותועלות בחקלאות ובמערכת המזון", הדגישה ד"ר ליה אטינגר ממרכז השל את הצורך לבנות מחדש את מערכת ייצור המזון. "החקלאות צורכת הרבה מים, ומכיוון שיש בה גם הרבה תוצרי פסולת, מכיוון שמשתמשים בה בדשנים, והיא הורסת הרבה מערכות אקולוגיות, חייבים לחשוב על המערכת מחדש". "מהו אחוז החקלאים שאנו צריכים באוכלוסייה?, שאלה אטינגר. "אצלנו, רק אחוז קטן באוכלוסייה מאכיל את השאר. בהודו %06 מהאוכלוסייה חקלאים. צריך לעשות חקלאות שבה יש הרבה צמחים, מעט בעלי חיים - חקלאות שמשקמת את הסביבה ולא הורסת אותה. אנו צריכים להגיע למצב במדינה שניתן יהיה לרכוש אוכל בריא ולא מתועש במחירים נוחים וזולים. כל אחד מאיתנו יכול להיות שותף לכך".
שר החקלאות שלום שמחון: "לאחרונה סיימנו את חקיקת החוק לחקלאות אורגנית והחוק מופעל כיום על תוצרת שמוצאה בצומח. אני מקווה שבקרוב נאשר גם את התקנות הנוגעות לתוצרת מן החי. משרד החקלאות ישקיע השנה למעלה מ-001 מיליון ש"ח בקידום פרויקטים בתחום השמירה על הסביבה" העיתונאי אביב לביא (מעריב, NRG) אמר: "כלכלן הודי בכיר אמר לפני כשנה: 'חברים, תתחילו לאכול פחות סטייקים'. ע"פ מומחי האו"ם, תעשיית הבשר העולמית אחראית לכ-%02 מפליטת גזי החממה בעולם. לפני מספר שנים פורסם כי היחס בין ארוחה צמחונית הכוללת אורז סויה וירקות, לארוחה בשרית שבמרכזה סטייק של 002 גרם, עומדת על 61 ל-1 מבחינת צריכת האנרגיה של הארוחה הבשרית. הארוחה הבשרית גרמה לצריכה של יותר מ-%52 גזי חממה". לביא הבהיר: "מי שמחוללים שיח סביבתי בישראל הם ארגוני הסביבה ואחריהם אמצעי התקשורת. איני מכיר אף ארגון סביבתי ששם על סדר יומו את ההשלכות הסביבתיות של תעשיית הבשר או תעשיית המזון בכלל. הגיע הזמן שהדיון יגיע לישראל. תמיד מתעסקים במזון כאל תחום כלכלי או בריאותי אבל הרבה פחות בהשלכות המזון, בתעשיית המזון, בחקלאות ובבשר על הסביבה. זה נובע ממודעות שמחלחלת לאיטה. קשה גם להטיף לאכול פחות סטייקים או לגרום לממשלה לעשות כך, שבפועל נעשים דברים אחרים לחלוטין. ראינו גם כמה קשה לשכנע את עם ישראל לחסוך במסגרת היטל הבצורת, אז לנסות לשכנע לאכול אחרת? המאבק נשאר ברמה הבריאותית והמוסרית ולא ברמה הסביבתית. זה חייב להשתנות. הגיע הזמן לדבר על זה, אבל זה לא יהיה קל. סבתא שלי הייתה אומרת: 'מה שקונים בזול, עולה ביוקר'", סיכם לביא והתייחס למחירי המזון המתועש הזולים יותר ממחירי המזון הלא מתועש והאורגני. בפאנלים וסמינרים נוספים השתתפו בין היתר, ראש השדולה הסביבתית חברתית בכנסת, ח"כ דב חנין, יו"ר התנועה הירוקה ערן בן ימיני, המומחה לבריאות הציבור ד"ר נדב דוידוביץ', הרכזת הבכירה לסקרים ומחקרים במחלקה לתזונה של משרד הבריאות, רבקה גולדסמית, העיתונאית והחוקרת תמרה טראובמן, מנהל תחום המיעוטים באגף התכנון של משרד החקלאות ג'מאל מידלג', ודליק ווליניץ. בין היתר נערכו במהלך הכנס סדנאות מזון, שולחנות עגולים לדיונים בסוגיות בתחום המזון ולבסוף, הוקרן הסרט FRESH. תפוחי אדמה כראי לתעשיית המזון ולהשלכות הסביבתיות
"כושר ההמצאה האנושי אינו בלתי מוגבל, ואנו שוכחים זאת ובכך מסכנים את עצמנו". רות אוזקי הרצאתה של רות אוזקי בכנס "מזון למחשבה" עוררה עניין רב בקרב קהל המשתתפים, שרבים ממנו בא להאזין במיוחד לסופרת האקטיביסטית האמריקאית, שהתארחה במיוחד בישראל לרגל הכנס. אוזקי פתחה את הרצאתה בניסוי מחשבתי שכלל מדיטציה של נשימות, הרפיה, והתמקדות בנעשה. "זהו אחד מניסויי המחשבה העתיקים ביותר בהיסטוריה האנושית, שהועבר מהודו לסין ויפן וכעת לכל העולם", היא הסבירה לאחר מכן. "אתם יכולים לקרוא לזה ניסוי מחשבתי, או מדיטציה, אבל המטרה שלו היא לאפשר לנו לעצור לרגע, לקחת צעד לאחור, הרחק מהמרוץ קדימה שמאפיין את חיינו, ולחוות את ההרגשה של פשוט להיות בזמן, בכאן ועכשיו, בעולם. "זוהי טכניקה בעלת ערך – אפשר אפילו לקרוא לה טכנולוגיה – שראיות מדעיות רבות יותר ויותר מצביעות על יתרונותיה לגוף, לנפש ולבריאות. זה מרגיע, משפר את הביצוע והמיקוד. אבל זה בעצם מה שאני עושה כשאני כותבת. אני מחפשת בתוכי דברים לכתוב עליהם. כמובן שאני מחפשת גם מחוץ לעצמי, בעולם הנקרא "חיצוני", בו אני מחפשת חומרים לכתוב עליהם בסיפוריי. אך הדבר החשוב ביותר שאני עושה הוא חיפוש פנימי. המטרה שלי, כסופרת, היא לעורר את הסקרנות של קוראיי, ולהזמין אותם לפתוח את מחשבותיהם, כפי שעשיתי אני, לעולמם של דמויותיי וסיפורי". אוזקי הקריאה את הפסקה הפותחת של ספרה "על פני הבריאה כולה": "בראשית. זה מתחיל עם האדמה. איך זה יכול להיות אחרת? דמיינו את כדור הארץ כמו אפרסק חצוי, שגלעינו מהווה את הליבה, שבשרו הוא המעטפת, ושעורו השעיר הוא הקליפה – לא, זה לא הוגן כלפי הקליפה, ששם, ככלות הכל, מתרחשים החיים. קליפת כדור הארץ צריכה להיות יותר כמו קליפת תפוז, עבה ועמידה יותר, שלא כמו העור הדק של האפרסק הניתן-לפציעה. אך האמנם? מעניין, אנו לא חושבים על זה אף פעם". בספרה, כתבה אוזקי בעיקר על תפוחי אדמה וגם על משפחה, על סליחה, ועל אהבה. לאחר שתהתה והסבירה מדוע בחרה בהתמקדות בירק השורש הנפוץ, החלה אוזקי לחקור את התחום והסבירה כיצד הוא עתיד לגרום להשלכות סביבתיות חמורות: "יש האייקו זן שהולך ככה: בתוך תפו"א אחד, יש הרים ונהרות. זה מה שאני גיליתי: הרים ונהרות ועוד הרבה יותר מזה. במהלך המחקר שערכתי, ביקרתי בחוות תפו"א תעשייתיות גדולות וחוות אורגניות קטנות. דיברתי עם חוואי זרעים, פעילי סביבה, ופעילים לבטיחות המזון, והתייעצתי עם עיתונאים של עיתונים מקומיים קטנים, פקידי חקלאות, ומארגנים חקלאיים הנתמכים ע"י הקהילה. ביליתי זמן באוניברסיטת וויסקונסין, נפגשתי עם מומחים בגידול תפו"א, טקסונומיה, ומחלות תפו"א, כמו גם עם סוציולוגים של האזור הכפרי, ואספני תפו"א בר, הנוסעים לערבות דרום אמריקה בחיפוש אחר סוגים חדשים של תפו"א. "אחד מהמקומות האהובים עלי היה מרכז הבאת תפוחי אדמה של משרד החקלאות האמריקאי בסטרג'ן ביי, וויסקונסין. זהו נקודת הכניסה של כל פלסמת הנבט של תפו"א לתוכניות גידול התפו"א בכל ארה"ב – ומכאן לתוך שרשרת המזון האמריקאית. "בנוסף לתפוח אדמה, מרכז ההבאה הזה הוא בנק גנים לכל סוג יבול מזון: חיטה, עגבניות, תירס וכד'. המערכת עובדת בשיתוף פעולה עם קרן גיוון היבול הגלובלית ובנקי זרעים בינ"ל אחרים, על מנת להגן על גיוון היבול העולמי. אולי שמעתם על כספת הזרע הגלובלית סוולבארד? הנקראת גם "כספת יום הדין"? זהו אחד מהפרויקטים של קרן הגיוון הבינ"ל, והיא נפתחה בשנת 8002 ע"מ לשמש כרשת הביטחון האולטימטיבית לזרעי כדור הארץ, המאוחסנים במחסן שנחפר עמוק בתוך הר קפוא בנורבגיה". אוזקי המשיכה: "בטבע, הדבורה היא המאביקה העיקרית של צמחי התפו"א... אני מספרת את הסיפור הזה על מנת להדגים משהו שהודגם לי פעם אחר פעם במהלך המחקר שערכתי, דהיינו אי היכולת של בני אדם לשכפל או לשמר את מה שהטבע מספק, ללא כל מאמץ. בנקי-זרעים הם ניסיונות הרואיים לשמר ולהפיץ את החומרים הגנטיים של מגוון זני צמחי המזון ויבולי המזון הפוטנציאליים על פני האדמה, אבל אפילו "רשת הביטחון" האולטימטיבית, אינה יכולה למנוע או לפצות על אובדן המגוון הביולוגי בטבע. שום דבר אינו מסוגל לעשות מה שכוורת אחת יכולה לעשות, וכפי שכולנו יודעים, כוורות ברחבי העולם קורסות באופן מסתורי. "אחת מכל שלוש נגיסות במזון שאנו אוכלים, מתאפשרת הודות למאביקים (pollinator). מזון הוא-הוא הקיימות, וקיימות אנושית תלויה כולה בצמחיה. כשל קטסטרופלי במערכת המזון הגלובלית עשויה להיגרם לא משיא נפט או שינוי אקלים, אלא על ידי דבר בלתי צפוי ועקיף, כגון תמותת המאביקים הקטנים ביותר שלנו. כושר ההמצאה האנושי אינו בלתי מוגבל, ואנו שוכחים זאת ובכך מסכנים עצמנו. "אז מדוע תפוחי אדמה? האמת היא שכשהתחלתי לחשוב על כתיבת הספר, נמשכתי לא לתפוחי אדמה אלא למחלוקת סביב אורגניזמים המהונדסים גנטית – GMO. לפני כן כתבתי ספר על תעשיית הבשר, בו חקרתי את נושא בטיחות המזון, השימוש בתרופות לבני אנוש בתהליך יצור הבשר והיחס הבלתי הומאני כלפי חיות בדירים ובבתי מטבחיים. חשבתי הרבה על המשפט "אתה מה שאתה אוכל", וההשלכות של פתגם זה בתרבות המזון המהיר ומזון הזבל שלנו. אם אנחנו מה שאנחנו אוכלים, ומה שאנחנו אוכלים זה לא מזון אמיתי, אלא מה שהעיתונאי ופעיל המזון מייקל פולאן קורא "חומרים דמויי-מזון" שהם תוצר הקצה בשרשרת המזון התעשייתית שלנו, מה זה אומר עלינו? מי אנו, ועד כמה אנו יכולים להיות אמיתיים? "כפעילת סביבה, וכצרכנית, וכמישהי שבאופן שגרתי אוכלת מזון, הייתי מודאגת לגבי הבטיחות של ה-GMO. בכנות, הנדסה גנטית הדאיגה אותי, והדרך בה GMO שווקו באופן אגרסיבי גרמה לי לאי נוחות.
"העולם אינו טוב כמות שהוא ולכן אנחנו לא מסתפקים בסתם להבין אותו אלא אנו מרגישים צורך לכתוב אותו מחדש. אנו חייבים ליצור אותו מחדש לעצב את המציאות בהתאם להולמות נרטיבית – הדרך שבה אנו חושבים שהעולם צריך להתקיים. זה מה שאני מנסה לעשות, כסופרת". אוזקי סיכמה: "אנו נזדקק לכל האזרחים – החקלאים, הגננים המגדלים ירק בגינותיהם, חקלאים עירוניים, השפים והאמהות והמורים וכל מי שאוכל - כולם יהיו חלק מהפתרון. לא יהיה פתרון אחד, חד-גידולי, לבעיית המזון והקיימות. הפתרון יהיה רב-תרבותי, כיוון שגיוון הוא דרכו של הטבע לפתור בעיות, וקיימות היא בעיה שהטבע יפתור, בדרך כזו או אחרת, עם או בלעדי עזרתנו. ולמעשה, לטבע אין בעיה. זה אנו, בני האדם, שיש להם בעיה. כך שאם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה שיצרנו, אנו צריכים לאמץ מודל של פתרון בעיות שהוא מגוון, פלורליסטי, מבולגן, כאוטי, אנרכי, ורב פנים. אני חושבת שהפתרונות יבואו ממגוון גדול של מקורות, גדולים וקטנים, גלובליים, לאומיים, ומקומיים, ממשלתיים, תאגידים, ומהשטח. "הפתרונות יבואו מהתנועות הצומחות של חקלאות אורגנית, מזון מקומי, וסחר הוגן, ממחוקקים העוסקים במדיניות חקלאית, ותקינה אורגנית. הם יבואו מאמהות, שרוצות לראות את ילדיהן מוזנים כראוי, וממומחים העוסקים בשינוי האקלים, אנרגיה, בריאות הציבור, והביטחון הלאומי, כיוון שארבעה תחומים אלו קשורים זה בזה ומושפעים ע"י הפרקטיקות החקלאיות והדרך שבה אנו מגדלים את המזון. הפתרונות יבואו מחקלאות שבנויה על מינויים של אזרחים מסביב, חקלאות הנתמכת ע"י הקהילה, ושווקי המגדלים שצצים בכל מקום, כמו פטריות לאחר הגשם, ומאפשרים לחקלאים לשווק ישירות לצרכנים, והצרכנים יבנו יחסי אמון עם החקלאים המזינים אותם. "הם יבואו מתוכניות של הזנת תלמידים בבתי הספר, וכלכלת בית וגינון – המחנכות את החיך של הילדים ומלמדות אותם כיצד לגדל ולבשל וליהנות מהטעם של אוכל אמיתי. "הם יבואו מחקלאים ילידי המקום, כמו הנשים הפרואניות הממשיכות את העבודה המסורתית שלהן: שימור אלפי זנים של תפו"א בהרי האנדים הגבוהים. והם יבואו מהמדענים, והסופרים והאמנים, המוכנים להתעמת עם הפרדיגמה החד-תרבותית התאגידית. "פתרונות יבואו גם מזן חדש של חקלאים אשר במקום להשתמש בתשומות כימיות עוסקים בחקלאות עתירת-מידע – הידע האינטימי והנרחב שלהם במדע הקרקע, גיאולוגיה, כימיה, ביולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה, אנטימולוגיה ואקלים, מאפשר להם לפתח מערכות של רעיה ברוטציה, המניבה תנובה רבה של ירקות ובשר, משטחי אדמה קטנים... זהו סוג של יעילות המבוסס על גיוון במקום על חד-תרבותיות/חד-גידולים. "פתרונות יגיעו ממרכזי הלימוד הבינלאומיים לסביבה, כגון מכון ערבה ומכון השל, המבינים שהטבע לא מכיר בגבולות פוליטיים, ושהצעד הראשון לקראת קיימות הוא ללמוד לעבוד ביחד ביחסים שלווים והרמוניים עם הטבע ועם אנשים אחרים. "ולבסוף, הפתרונות יבואו מאנשים רגילים כמונו, אנשים שהם מודאגים, והמתאגדים לחשוב על דרכי פתרון. "אני אופטימית. אני חושבת שהשיטה הישנה – שבעצם אינה כל כך ישנה, היא קיימת מאז מלחה"ע השנייה – היא אכן שבורה ומתפרקת, ותודה לאל על כך. איזו הזדמנות נפלאה עבורנו למצוא דרכים חדשות וברות קיימא לעשות דברים. "כך שההמלצה שלי היא פשוט להכיר בכך שכולנו באותה סירה, שהפתרון לא יהיה פשוט ונקי ויעיל וייצא מהמעבדה, אלא מבולגן ומיותר ומבלבל, אבל כולו הוא נחוץ, ולאף אחד מאיתנו אין את התשובה הנכונה או היחידה, אז עלינו פשוט לאמץ את זה, לתת כתף ולעזור, ככל יכולתנו. וכאשר אנו חשים הלם מהמידע הרב והבלבול והבלגן, ננסה אז להיזכר לקחת רגע לעצום עיניים, ולהתמקד בנשימה שלנו, ואז לקחת את הצעד הקטן לאחור, שיאפשר לנו את הקשר האמיתי והאינטימי שלנו עם האדמה, עם חיינו, ואחד עם השני. מילים הן נהדרות, אבל רק באותם רגעים של שקט, אנו יכולים למצוא את הזמן להרהר". חלקים נבחרים מתוך הרצאתה של רות אוזקי בכנס "מזון למחשבה". אוזקי, כותבת רבי המכר "שנת הבשרים שלי" ו"על פני הבריאה כולה" (עם עובד), מציגה ברוח ייחודית נושאים מלב ליבה של המחלוקת סביב תעשיית הבשר והחקלאות התעשייתית, ומביאה אל השולחן את הנושאים המעצבים את פני העולם ואת היומיום של כל אחד ואחד בתוכו. בשליחת תגובה אני מאשר/ת כי קראתי והסכמתי לתנאי השימוש באתר |
תגובות